אני מוצאת את עצמי כאן , אחר 9 או 10 פוסטים בבלוג החדש בבלוגר, ואני עדיין לא מבינה מה אני עושה כאן. אני תוהה לעצמי: מה אני עושה כאן? אז כתבתי כמה פוסטים , וביניהם קטע כתיבה אחד. בסדר. ומה עכשיו? האם להמשיך לכתוב? ואם כן, אז מה לכתוב? והאם להיחשף כמו בבלוג הקודם שלי? לאן אני ממשיכה מכאן? ~~~~~ ואני לא יודעת באמת מה אני עושה כאן. אני כאן כי אין לי ברירה. כי ישראבלוג עומד להיסגר בסוף החודש ב31.12. אם זה היה תלוי בי, הייתי נשארת שם עד סוף החיים שלי כנראה. אבל לא השאירו לי הרבה ברירות, אז פתחתי בלוג חדש. ואני מנסה להתאקלם. ובנתיים זה בסדר. ויש אנשים ויש תגובות ועדיין... אני תוהה על המשך דרכי ומילותיי בבלוג הזה.
כן. אני עוד לא מרגטשה כאן כמו שהרגשתי בבית הקודם שלי. אני עוד מנסה להבין אם אני יכולה להיפתח כאן ולשפוך ולספר דברים אישים שעוברים עליי חוץ ממחשבות ורגשות. בבית הקודם עשיתי את זה וזה היה המקום השלי. פה , אני עוד אני עוד לא בטוחה לגמרי.
בזמן האחרון התחילו להגיע לבלוגר ”פליטי ישראבלוג“. מעולם לא הייתי רשומה שם, אבל מצער לדעת שאתר גדול שהכיל כל כך הרבה אנשים נסגר. בכל מקרה, ברוכה הבאה. מקווה שתהיה לך התאקלמות קלה, גם כאן יש בלוגים ואנשים נהדרים.
אם ערוץ 10 לא יהיו כאלה חארות , אז ישראבלוג היה נשאר באוויר, ולא הייתי נאלצת לעזוב. אני פה כבר שבווע וקצת אני חושבת. בנתיים זה בסדר, ואני רואה שיש פה אנשים וזה. אני מקווה שאוכל להיפתח יותר כמו בבלוג הקודם שלי.
היי, הכתיבה כנראה היא צורך שקיים בך וכן גם החשיפה, אז זה לא שאין לך ברירה, פשוט הצורך הזה שקיים בך, מוצא ביטוי במקום חדש. אני לא כותב כל כך הרבה זמן אבל כבר מרגיש את ההתמכרות הזו, את הצורך הזה לשתף לבטא את עצמי כן גם לקבל תגובות. מודה בפני עצמי שזו כבר סוג של התמכרות, הבריחה הזו מהחיים בכתיבה החשופה הזו שאפשרית רק פה. שמח שפליטי ישרא בלוג מרעננים פה את השורות. אשמח אם תמשיכי לכתוב, מרגיש כבר שאת כבר חלק מהאנשים שאני עוקב אחר הפוסטים שלהם .
אני שמחה לדעת שאנשים םה מרגישים שאני כבר חלק מהמקום הזה, למרות שאני לאפה הרבה זמן. אולי שבוע וקצת אני פה. ישד בי את הצורך לכתוב ולשתף ולברוח לכאן כשהחיים בחוץ נעשים לא פשוטים ולא מובנים. כן. אני פשוט לא יודעת עד כמה אוכל להרשות לעצמי לחשוף ולשתף באמת כמו שעשיתי בבלוג הקודם שלי, והאם יקבלו כול פוסט שאעשה אפילו אם זה יהיה קצת פחות טוב.
אני חושבת שהרבה מין החשיפה כאן , תלויה בהרגשה שלי בהאם לשתף ולחשוף או סתם לכתוב מחשבות ורגשות ותחושות שעוברות לי בגוף ובראש. אם תיכנס לבלוג הקודם שלי , תראה שחשפתי שמה המון דברים וגם העליתי המון דברים שכתבתי כגון סיפורים וקטעים. מאמינה שגם כאן זה יקרה מתישהו. אני רק לא בטוחה כמה.
לא. שום דבר לא יחליף את ישראבלוג בחיים! וכן, לא קל להתאקלם פה. אני עדיין לא מבינה מה אני עושה כאן. אני שמחה לדעת שאני כבר חלק מהמקום הזה. לא חשבתי שזה יקרה כול כך מהר... אז תודה :)
את הנסיכה הלוחמת במקרה? גם אני הגעתי מישראבלוג. לא הייתי שנים בישראבלוג, לכן אולי המעבר בשבילי פחות קשה, אני די מחבב את האתר הזה. נראה לי שטמון פה פוטנציאל גדול. בכל מקרה, אני איתך, אז כבר יש לך עם מי לחלוק את התחושות. תמשיכי לכתוב ולהוציא את התחושות, אני בטוח שזה מה שעושה לך טוב.
חחחח אני לא בדיוק הנסיכה הלוחמת יותר הנסיכה הרדופה חחחח. אבל לפעמיים אני גם לוחמת חחח. בכול מקרה , מי שבאמת לא היה הרבה בישראבלוג , ובא לפה יחשר אז אולי פחות קשה לו להתאקלם ממני. אני לא יודעת עד כמה הפוטנציאל פה גדול . אני נמצאת פה שבוע וקצת בערך. ועדיין לא מבינה מה אני עושה פה. בנתיים זה בסדר כזה. שמחה שגם אתה איתי. וכן יש פה כבר אנשים שנכנסים ומגיבים ומקשיבים. אז זה נחמד. כןן. זה נחמד שאני יכולה לכתוב ולפרוק איפשהו. נראה מה יהיה הלאה במקום הזה.
