חזרתי מהסרט עם הבנות , והסרט היה בסדר כזה. נחמד ומעניין. לא ראיתי את הראשון, אבל השני היה בסדר. הרבה אפקטים וזה. בכול מקרה , לא הצלחתי לדבר עם החברה ולהגיד לה על ימי חמישי. יש לי מין מחסום כזה שלפעמיים אני כול כך להוטה להגיד משהו לאנשים, וכשאני באה ליציאה איתם, פתאום הכול ' נשכח' לי מהזיכרון ואני מדברת איתם על דברים אחרים לגמרי. וזה קרה לי היום. רציתי להגיד לה משהו , ואיך שראיתי אותה , שכחתי בכלל שרציתי לדבר איתה על משהו. יש לי גם קטע כזה שאני לא רוצה לפגוע באחרים. כלומר אני תמיד אהיה בשביל אחרים כדי לא לאכזב אותם, ואשים את עצמי בצד בשבילם. ואפילו שאני עייפה ואין לי כוח , אני פשוט אצא להיפגש עם החברים כדי לא לאכזב אותם, ואני יודעת שהיא תמיד רוצה רוצה לצאת לבלות ביום חמישי, ולא תמיד יש לי כוח כי אני רוצה לנוח או לבלות גם עם חברים אחרים לפעמיים, ואני לא יודעת איך לומר את זה בלי לפגוע בה. לפעמיים הכנות שלי יכולה לפגוע ואני לא רוצה לאכזב אותה. זה לא שאני סובלת ביציאות איתה. להפך. אבל לא תמיד יש לי כוח לצאת בחמישי. וקשה לי נורא לסרב לזה ולהגיד' לא' לאנשים. לא נעים לי. וזה תמיד איכשהו בא על חשבוני. שאני תמיד בשביל אחרים אבל בסוף אני זאת שסובלת. ואני סובלת בשקט. היום לא סבלתי. אני נהניתי. אבל חזרתי בתחושה פתאום שבסוף לא יצא לי לדבר איתה על מה שרציתי, ואני יודעת שגם ביציאה הבאה איתה זה לא יקרה , כי אני לא רוצה להרוס את הכייף והאווירה הנחמדה ולבאס אותה. ואני לא יודעת מה לעשות עם זה. כי נגיד פעם הבאה היא תרצה נגיד לצאת לבאולינג ואני פשוט אסכים לזה כי זה כייף, אבל מבפנים אני פשוט אקרע שאני לא אומרת לה כלום על זה. והיא תמשיך לחשוב שזה 'בסדר' מבחינתי שכול חמישי יש יציאה ואני באה. מה עושים במצב כזה?? הרי בסוף יימאס לי ויגיע פיצוץ כולשהו על העניין הזה , ואני רוצה למנוע את זה. אז איך אני אומרת לה בעדינות שלא כול חמישי חייבים לצאת ולעשות משהו? שלפעמיים אני רוצה לנוח קצת או להיות עם חברים אחרים ושהיא גם יכולה לצאת בלעדיי??
זה משהו קבוע אצלה כי זה עדין חדש לה שהיא יוצאת עם חברים. היא לא רגילה לזה. והיא גרה בעיקרון בחולון , לכן היא צריכה לדעת אם יוצאים בחמישי או לא, ואם לא יוצאים אז היא פשוט נוסעת להורים שלה בצפון, ואם כן יוצאים, אז היא נישארת בחולון אצל סבתא שלה. רציתי היום להגיד לה, אבל איך שראיתי אותה זה ' נשכח' לי מהראש, ולא רציתי לאכזב ולבאס אותה. קשה לי לפעמיים להגיד ' לא' לאנשים ולאכזב אותם גן אם זה בא על חשבוני. ולרוב זה כך.
איך אבל?? אני יודעת שיהיה לי קשה לסרב לה בפעם הבאה שהיא תציע לצאת ביום חמישי, פשוט כי זה כייף לצאת ולבלות. ואני לא רוצה לאכזב אותה ושהיא תרגיש לא נעים.
אני גם הייתי כמוך.. והאמת היא אני עדיין כזו.. תראי זה חשוב לחשוב על אחרים ושיהיה לך אכפת מהם ותהי שם בשבילם, אבל את חייבת להתחיל לשים את עצמך בראש ובראשונה, ויותר חשוב מזה את חייבת ללמוד לומר את המילה לא אפילו שזה מרגיש לא נעים! זה עוד סביר איכשהו במצב הזה עם חברים, אבל יהיו לך מצבים אחרים בחיים שאם לא תגידי בהם לא, זה יהרוס אותך הרבה יותר. זה לא קל, ותאמיני לי שאני מבינה אותך כי גם אני לא אוהבת לאכזב אנשים, אבל בסופו של דבר לא הם שכואב להם אלא לך, וחבל.. אני חושבת שאם תוותרי על יציאה בחמישי מדי פעם לא יקרה כלום זה רק נראה לך שזה יהיה נורא.. אם לא תנסי לא תדעי!
;){kind=link}