לפני שאני מתחילה, רציתי לציין רק שאח שלי עשה לי ' הפתעה' ונחת אצלי בבית בלי התרעה היום ממש רגע לפני שיצאתי לפגוש את החברים שלי, ובלי שלום ובלי היי ולהיות נחמד, ישר ראה אני לבושה והתחיל לתחקר אותי , ושאל ישר לאן אני יוצאת , לאיפה אני יוצאת, עם מי אני יוצאת, והאם בכלל אחזור הביתה, ובאיזה בית קפה נשב, כאילו, תן רגע לעכל את העובדה שאתה פה בכלל!!!!! הוא כן דפק לי בדלת אבל פשוט נכנס , ונעמד לי באמצע החדר , כאילו כלום , והתחיל לשאול שאלות מיותרות. אח נורמאלי היה נכנס וקודם כול אומר ' היי, חזרתי , מה קורה?' או משהו בסגנון. אבל הוא לא!! בדרכו ' הנחמדה' דרך השאלות שהוא שאל , הוא כנראה פשוט דאג לי ותהעניין לשלומי. אבל זאת לא הדרך! קודם תבקש רשות להיכנס בכלל!! זה שדפקת בדלת (מתוך נימוס) ואמרתי כן, ( כי בכלל לא ידעתי שזה אתה) לא אומר שאני מסכימה שתחכנס לי לחדר ותתחיל לשאול אותי שאלות מה לאן ואיך!!!! כלומר הבעיה שלי היא שברגע שמפתיעים אותי , קשה לי להגיב בצורה הנכונה . אז פשוט עניתי לו על מה שהוא שאל אבל הייתי ממש עצבנית והוא תפס אותי ממש שניה לפני שהייתי צריכה לצאת לחברים שלי ועוד בגשם!!!! אני חשבתי בכלל שהוא יגיע מחר (שני) או שלישי או משהו , וייתן לי לפחות קצת זמן לעכל את העובדה שהוא בכלל נכנס לי לבית כמו כלב עלוב!!! הוא בעצמו אגב , אמר את זה על עצמו. הוא נעמד לי באמצע החדר ואמר ' חזרתי הביתה כמו כלב!', ואני ביני לבין עצמי אמרתי ' זה נכון. חזרת הביתה כמו כלב בן כלב!'. כי זה נכון!!! בכול מקרה הלכתי לפגוש את החברים שלי, ודיברתי בקבוצה על אח שלי שחוזר והכול, והם ייעצו לי פשוט לשים לו גבולות. לא לתת לו להשתלט לי על הבית או המרחב האישי שלי. למשל אם אני לא רוצה שייכנס לי לחדר אז להגיד לו את זה, או שתהיה פחות בבית או משהו. או שאם הוא כבר בבית , אז פשוט להציב לו גבולות. עד איפה מותר לו להתקרב ועד איפה לא. ואפשרות שניה היא הבריחה שאם המצב בבית נעשה ממש מכוער ריבים, צעקות וויכוחים וכו'', אז פשוט לצאת מהבית להליכה או משהו , או ללכת לישון אצל חבר שלי (מה שאני מקווה שלא יקרה כי מעולם לא ברחתי מהבית קודם). כי נגיד שיש בלאגן בבית , ואני הולכת לישון אצל חבר שלי , אז זה כנראה יהיה ליום שלם עד ליום המחרת , ואז לפני שאחזור הביתה , אני כנראה אתקשר להורים ואשאל אותם אם המצב בבית נרגע והאם אפשר לחזור בחזרה הביתה כשהכול נרגע. אבל אני מאוד מקווה שלא אצטרך להגיע למצב הזה. ושלא יהיו ריבים וצעקות בבית בין האחים. אני למזלי כמעט לא בבית , כי אני יוצאת הרבה עם חברים וחוזרת רק בלילה. אז השבוע ( חוץ ממחר) אני כמעט לא אהיה בבית בשביל לראות אותו. אני כנראה אראה אותו רק חצי יום וגם זה בקושי. ומזלי שבסופ''ש הוא לא יהיה כאן כי הוא דתי והבית שלנו הוא לא דתי ואין כשרות וכן מדליקים אור. ככה זה גם היה בפעם הקודמת כשהוא גר אצלנו. הוא פשוט הלך לבית של חבר שלו או משהו ובראשון הוא חזר. אז בקיצור, אחי הדתי היקר, חזר הביתה היום! אני מרגישה כאילו הטילו עליי פצצה ועכשיו אני צריכה להתמודד איתה. וזה באמת ככה. אח שלי זה כמו פצצה כבדה מאוד להתמודד איתה. ואני לא יודעת מה יהיה. אז נראה כבר מחר. ופה סיימתי לעכשיו.
אני חושבת שאת צריכה לאגור את הכוחות ולדבר איתו פנים מול פנים על מה שאת מרגישה כלפיו, על מה שאת מרגישה כלפי החזרה שלו הביתה ומה שאת מרגישה כלפי הדברים שהוא עושה שמשגעים אותך. ואם לא איתו לפחות תדברי עם אמא שלך, תאמיני לי שלאגור בפנים זה לא תמיד טוב. זה טוב אם זה היה מפריע לך לשניה אבל אחר כך היית עוזבת את זה ולא מתייחסת וממשיכה בשלך, אבל הנושא עם אח שלך ממש מטריד אותך ! את חייבת לדבר על זה עם מישהו שיוכל באמת לעזור! וכן גם מה שחברים הציעו לך זה טוב, תציבי את הגבולות שלך, שיהיה לך את הפרטיות והשקט.. תהי יותר אצל חבר שלך אם את מרגישה שזה יותר מדי. אבל עדיין, תדברי על זה או איתו או עם אחד ההורים אני בטוחה שזה ישפר משהו!
הוא פשוט צץ לי משום מקום בתוך הבית ולא ידעתי איך להגיב באותו הרגע. סיפרתי את זה למורה שלי היום והיא אמרה שהוא מרגיז אותי בגלל שהוא השתקפות שלי. שאולי אני רואה את עצמי בו בעוד 20 שנה נגיד שאני עדיין בלי עבודה ועדיין חיה אצל הורים ותלויה בהם כי המצב לא משהו. זה יכול להיות. כנראה בגלל זה אני לא עוזבת את העניין הזה איתו. כי הוא קצת דומה לי בהתנהגות כנראה. ונראה. כרגע הוא עדיין לא ממש עבר לגור פה. הוא רק קפץ לבקר אתמול. אז אני לא יודעת מתי הוא יעבור לגמרי לגור פה. וכנראה שאני לא אראה אותו הרבה כי גם ככה אני יוצאת הרבה עם חברםי וכמעט לא נמצאת בבית, ובסופ''ש כנראה הוא לא יהיה כאן כי זה לא בית דתי. אז נראה מה יהיה. לפחות אני פורקת בבלוג את מה שאני מרגישה לגבי כול זה , אז זה עוזר קצת.
