טוב אז היום היה מפגש ה99 שלי בקבוצה ,
וראשון הבא אחגוג בקבוצה עם החברים את מפגש ה-100 שלי סוף סוף! וזה אומר שאני כבר כמעט שנתיים בערך בקבוצה הזאת!
ואני ממש מתרגשת לקראת המפגש הזה *-*
ובעיקרון סיפרתי על תאונה שהייתה לי בשבוע שעבר עם האוטובוס , ויצאתי מזה בסדר איכשהו,
ואז פשוט שיחקנו שני משחקים ,
משחק ראשון משחק אסוציאציות כזה נחמד,
ואז שיחקנו משחק הכרות כזה שבעצם כול אחד קיבל 3 פתקים
פתק סגול- הדבר שהכי חשוב לנו בחיים
פתק ירוק- ממה אנחנו רוצים להיפטר
ופתק וורוד- עבודת החלומות
אז אני כתבתי בכול אחד מהם דבר כזה-
פתק סגול כתבתי- החברים שלי
פתק ירוק כתבתי- ממחשבות אין סוף
ופתק וורוד כתבתי- להיות סופרת.
ואז זרקנו הכול לתוך פחית כזאת וכול אחד בתורו היה צריך להוציא פתק, לקרוא, ולנחש מי כתב מה.
וזה היה נחמד כזה.
רק בסוף של המפגש דיברנו ממש בקטנה על הטיול שאנחנו רוצים לעשות,
ולא יודעת.
היה נחמד כזה בקבוצה.
סוף סוף כול הקבוצה הגיעה לשם שינוי.
היינו 7 אנשים בקבוצה וזה היה לגמרי בסדר.
הייתה הרבה אהבה בקבוצה ,
וזה כייף כזה.
אני עדיין לא יודעת מה לעשות לגבי הבחור והחברה שלי.
הקוע הוא כזה:
החברה לא יודעת שהבחור שהיא אוהבת רוצה אותי,
והבחור לא יודע שאני הולכת ומתייעצת עם החברים שלי ועם המנחים של הקבוצה על העניין שלי ושלו.
כי הוא מעדיף שזה יישאר בינינו ,
ואני מרגישה כמו אשת מסתורין וסוד שכולם יודעים מהכול ורק שניהם (הבחור והחברה) לא יודעים שאני מערבת את כולם בעניין כי אני לא יכולה להתמודד עם דבר כזה לבד.
וזה קצת קשה לשמור בסוד ולא לגלות לו שהאחרים כבר יודעים,
ואני עדיין לא יכולה להגיד כלום לחברה שלי כי אם היא תדע היא פשוט תיפגע ואני לא רוצה לפגוע בה.
ובכול מקרה , כול עוד הוא לא הולך ואומר לה ישירות שהוא לא מעוניין בה ,
ידיי כבולות.
אני לא יכולה לעשות כלום או להתקדם איתו לשום דבר ,
כי אני לא רוצה לעשות דברים מאחורי הגב שלה (למרות שאני בערך עושה).
אני צריכה שהוא יעשה את המהלך שלו קודם ויגיד לה שהוא לא בעניין שלה,
ואז נראה איך אני ממשיכה משם הלאה.