איכשהו תמיד יוצא לי כשאני באה לקבוצה שלי בימי ראשון, אז תמיד אני באה בהרגשה מסויימת , ואיכשהו יוצא שבקבוצה מתעלמים ממה שאני מרגישה , ולא מדברים על זה, וישר עוברים להתעסק עם מישהו אחר בקבוצה ומדברים על הבעיה שלו, ושוכחים אותי ומה אני מרגישה. ואני לא יודעת אם זה טוב או לא. כי כמו היום שבאתי בבאסה של החיים שלי , ורציתי לפרוק ולכעוס רצח על אנשים בקבוצה על כך שהם מעצבנים ומאכזבים אותי , ומבאסים אותי ושתמיד אני צריכה לדאוג לכולם ולהתחשב בכולם, ואני לא מקבלת את זה בחזרה מאף אחד, ואיכשהו המנחים וגם החברים של הקבוצה שלי התעלמו ממה שעבר עליי היום, וישר חברה שלי דיברה על זה שכאשר היא בקשר עם מישהו זוגי היא נסגרת וקשה לה לדבר עם בנים אחרים שהם לא בני הזוג שלה. אפילו לא כחברים או ידידים, היא פשוט לא מסוגלת, וכמעט שעה שלמה דיברנו רק על זה ועל מה שיש לה כי המנחים ניסו להבין למה זה קורה לה, והיא גנבה את כול תשומת הלב שלי שהייתה מיועדת אליי, ונתתי לה לדבר כי חשבתי לעצמי שאני כבר עייפה ואני רואה שאני לא מצליחה לדבר על מה שאני רותה, אז נתתי לה אאת הבמה כבר. ויותר כעסתי והתאכזבתי מהבחור שלי , שחשבתי שאולי בקבוצה אוכל לדבר על מה שהיה איתו בסופ''ש, אבל גם את זה לא הצלחתי לעשות בתוך הקבוצה, ואז פשוט דיברנו על המפגש ריקודים שיהיה לנו בראשון הבא , ואיך כול אחד מרגיש לגבי זה. ואת השיחה איתו ועל מה שהיה, הצלחתי בסופו של דבר לעשות בזמן הארוחה הקבוצתית שלנו, ואז לקחתי אותו לבד לשרונה , טיילנו קצת ודיברנו על המון דברים והשלמנו פער של הסופ''ש שלא ניפגשנו כי כבר היינו צריכים לדבר על מה שקורה בינינו, אז עשיתי את זה , והגענו להרבה הבנות ביחד, וזהו. סידרנו את העניינים בינינו , ועכשיו אני מקווה שנחזור למסלול שלנו ושהכול יהיה בסדר איתנו. ושרק לא יעלם לי שוב. וזה בעיקר שיפר לי את ההרגשה כי ממש התגעגעתי אליו , ולמרות שזה קשה , כשאני איתו , אני מרגישה שאני לא רוצה לוותר על זה. לא בא לי. כי עד שזה סוף סוף קורה לי שוב, אני רוצה לנסות. כי הרי לכול קשר שאכנס אליו , לבחורים יהיו בעיות כאלה ואחרות, אז מה לכול קשר אני לא אכנס?? פשוט כשיהיו לו שוב את הדיכאונות האלה , אני אניח לו , שיעבור את זה לבד, וכשהוא יצא מזה, נדבר שוב. עכשיו אני יודעת. זה מה שהוא אמר לי. בקיצור חזרנו להיות ביחד , והכול טוב, ומקווה שככה זה גם יישאר. ושזה לא יקרה לנו שוב. אז זהו להיום.
היי היי, אני רק עכשיו מתעדכנת בכל מה שקרה.. (בחורה דתיה וחגים...) לכל זוג יש עליות ומורדות וזה בסדר גמור. יש כאלה בנים שלא יודעים להביע את מה שיש להם בפנים ולפעמים אנחנו צריכות להוציא את זה מהם.. זה לא נעים וזה מוביל לפיצוצים, אבל זה מה יש.. (פגשתי גם בנות כאלה...) בקשר לקבוצה - שמעי, זה באמת לא תקין מה שקרה אבל אני למדתי לא לצפות מאף אחד לכלום. גם אם תפקידה של הקבוצה הוא לשמוע וכו, אם לא סיימתי אני פשוט אגיד שלא סיימתי ושייקשיבו לי כי זה מה שבאתי לעשות. גם להקשיב וגם לפרוק.
בכל מקרה, כל מה שאת צריכה, לפרוק או להעביר חוויות, מוזמנת בשמחה לשתף אותי :)
חחח באמת תהיתי לאיפה נעלמת לי קצת. אבל שמחה שאת פה. וכן, לבנים משום מה קשה לתקשר את מה שהם באממת מרגישים וצריך ממש לחפור ולהתאמץ כדי להוציא מהם משהו. גם אצלי לפעמיים קשה לי להגיד מה אני מרגישה ומה עובר עליי, אבל אני עובדת על זה , ובכתיבה זה יותר ברור לי. אני לא מצפה לכלום וזה לא בסדר שזה קרה, פשוט אני באה לקבוצה כדי לשתף במה שעובר עליי , ונמאס לי לפעמיים לוותר על המקום שלי לטובת אחרים כי זה פשוט מצטבר אצלי ממפגש למפגש ואני מצליחה לפתור את הדברים ועדיין, אני רוצה גם שיהיה לי מקום משלי בקבוצה כדי לדבר. ושוב תודה על התגובה שלך 3>>>>>>
;){kind=link}