לא חשבתי שזה יקרה לי, אבל איכשהו ידעתי שבין כול הריצות האלה ממקום למקום בלי הפסקה, ורגע של מנוחה ,
בסופו של דבר יגרמו לי להיות חולה ,
ואכן זה קרה.
מהרגע שחזרתי לארץ , לא הפסקתי לרוץ לכאן ולשם, ומפה לשם, ולהיות איתה, ולהיות איתו, ולהיות איתם,
ופשוט לא מצאתי את היום לעצור ורגע להיות עם עצמי בשקט בלי לחץ ומתח וחרדות ופחדים,
ואתמול כשהייתי עם חברה שלי , הרגשתי שאם אני לא אמצע בשבוע הזה רגע לעצור ולנוח, אני פשוט אתמוטט,
ואיכשהו יצא מכול זה שהתקררתי (אולי נדבקתי מאבא שלי) ועכשיו הגרון כואב לי , ואני מצוננת רצח!! האף לא מפסיק לנזול לי,
ומחר הייתי אמורה לרכב וביטלתי את השיעור,
וחברה שלי הייתה אמורה לבוא לישון אצלי בחמישי ושישי ואמרתי לה לא לבוא כי אני חולה ושנדחה את המפגש שלנו לפעם אחרת,
ובקיצור,
כמו שרציתי, מכול זה יצא שסידרתי לעצמי ימי חופש ושקט, להישאר בבית ולנוח קצת.
ואגב זה תמיד ככה אצלי ,
שכאשר אני רצה ממקום למקום בלי לעצור ובלי הפסקה רגע לנשום ולנוח,
בסופו של דבר זה מחליש את הגוף שלי , ונותן לשפעת להיכנס לתוכי,
כי אין לי הגנות על הגוף בזמן הזה,
וזה מה שקרה עכשיו,
רצתי ממקום למקום ,
לא נחתי,
ולא עצרתי,
וזה התיש את הגוף שלי עד כדי כך , שעכשיו אני מקוררת וסובלת,
ולא נעים לי,
ואני שונאת להיות חולה!!!! ;~~~~;
עכשיו אני מנסה בלהתרכז בלהבריא כמה שיותר מהר ,
ולוקחת אקמול צינון בתקווה שזה יעזור,
ומה שנישאר לי עכשיו זה פשוט לנוח ,
ולקוות שהשפעת הזאת תעבור ותסתיים כמה שיותר מהר.
