אז ככה:
אין ממש חדש איתי חוץ מזה שעוד שבועיים אני מתחילה לעבוד בקייטנה בחווה שבה אני רוכבת.
כמו שהיה בפסח שעבדתי שסוע שמה,
אז עכשיו זה קצת יותר עבודה.
עכשיו זה 3 מחזורים ,
וכול מחזור הוא שבועיים ,
וזה 3 שעות עבודה מ9 בבוקר עד 12 וחצי בצהריים.
ובראשון בעוד שבוע ב24.6 יש לנו בבוקר מ10 עד 12 תדרוך בחווה לקראת הקייטנה.
עכשיו זאת לא עבודה שהיא חדשה לי,
אני כבר עושה אותה המון שנים,
ובכול פעם פוחדת ומפחדת מחדש,
ובכול פעם מתגברת ומצליחה לעבור את זה מחדש כמו גדולה.
יש לי תמיד את הפחדים של לפני ההתחלה שאני לא יודעת מה יהיה ואיך יהיה ואם אצליח , ואם יהיה טוב או לא,
אז אני פשוט נושמת עמוק , קופצת למים העמוקים מה שניקרא, מתמודדת עם כול הפחדים והחרדות והחששות,
ובסופו של יום אני רואה שהשד לא היה כזה נורא כמו שפחדתי וחששתי ממנו בהתחלה.
זה תמיד ככה , דוקא בגלל שזאת לא עבודה קבועה ,
ואני כול שנה באה לעבוד שמה בפסח , ובקיץ- יולי ואוגוסט.
אבך אני אסתדר.
מאמינה שיהיה בסדר.
זה אומנם קצת יותר ארוך וחם וקשה,
אבל זה שווה את זה.
כי גם אני מרוויחה כסף,
גם אני נמצאת שמה עם כול החברים,
זה גם עוזר לראש שלי קצת ומונע ממנו מלחשוב כול כך הרבה,
אני גם עובדת קצת,
והחלק הכי טוב שאני מובילה כול כך טובה שהרוכבים שלי תמיד חוזרים אליי בסופו של דבר , ותמיד רוצים להיות איתי שוב וזה ממש מעלה ומשפר לי את הביטחון , וגורם לי להרגיש טוב עם עצמי,
וגם בסוף בסוף יש את רכיבת הלילה בחווה שזה הפרס שהכי שווה לעבוד בשבילו כול כך קשה בחווה!
שאז בוחרים יום בשבוע וכול המובילים באיחם לחווה, והחווה רק שלנו וכולנו עולים ביחד ורוכבים ,
ויש אוכל ושתיה וצחוקים וזה פשוט כייף.
אז זהו.
עוד שבועיים אני מתחילה את זה,
ומקווה שיהיה טוב ולא קשה כול כך.
