רגשות..

הלוואי שהייתי יכולה לחסום את הרגשות שיש לי אלייך כדי שלא יכאב לי,

כדי שהשיחות והקשר איתך, לא ידקרו וירעילו יותר  מדיי את הלב והנשמה שלי,

כדי שלא אפגע ממך יותר,

כדי שלא אהיה עצובה ובודדה יותר מדיי,

כדי שאפסיק לחשוב עלייך, ואוכל להמשיך להתקדם הלאה ממך,

כדי שהבטן שלי לא תתהפך ותעשה לי צרות בכול יום,

כדי שאוכל להיות חופשיה ושמחה שוב..

אבל לצערך,  ולצערי..

זה לא כזה קל כמו חשבתי שיהיה.

כואב לי כשאני מדברת ורואה אותך.

אבל מצד שני יכאב לי יותר אם אשכח אותך.

הקשר איתך יחסר לי , ואולי זה יהיה לי טוב לנתק ולהתנתק ממך..

כי אם אנחנו לא זוג... אז עדיף לא להיות כלום יותר ביחד,

אבל אני לא מסוגלת.

אני מכאיבה לעצמי בקשר איתך כי ככה התרגלתי.

להכאיב לעצמי בקשרים עם אנשים שלא מתאימים לי.

למה אני עושה את זה לעצמי כול הזמן?

אני לא יודעת.

גם בקשרים קודמים הכאבתי לעצמי חזק בלב ,

וזה רק כי אני מאמינה שלא מגיע לי משהו יותר טוב בעולם הזה.

ועכשיו...

אני בוכה, והרגשות שלי משתוללים,

והלב שלי מתרסק, ונשבר , ומתנפץ,

ומה שמעניין אותך זה רק שאנחנו לא מתאימים, כי יש פער, ומשהו בי , בגוף שלי, הוריד לך את החשק ממני.

מה אני אגיד לך?

אחרי 4 חודשיים ביחד...

לבטל מצב X   ולהיות שוב מצב Y ???

לא פשוט בכלל.

לא  יודעת אם  אני מסוגלת,

אבל אתה מנסה למתן את המצב , להיות אדיש ופחות רגיש למצב הרגשי שלי,

מתרחק ממני בשיחות ,

פחות מדברים עכשיו,

ואולי נפגשים כמו קודם,

אבל אין את המגע והחום שהיו קודם.

וצריכה להתנהג איתך כמו חברה טובה ופחות כבת זוג,

רק כי אתה כבר לא רוצה אותי יותר.

זה כואב.

לא יודעת איך להתמודד עם המצב.

קשה לי.

אנחנו מדברים, ואני מרגישה שאני יורה לעצמי אלף חיצים רעילים היישר לתוך הלב שלי.

ומצד שני,

אם לא נדבר,

אשאיר את הלב שלי בודד וריקני וחשוך.

מנסה להיחסם רגשית כדי שהקשר איתך לא יזיז לי,

אבל זה לא ממש הולך לי.

הכול עדיין טרי וכואב , ולא פשוט.

והבטן שלי מתהפכת,

והראש שלי מסתחרר,

ובא לי לקבור את עצמי איפשהו.

אתה אומר לי להתעודד,

אבל זה לא קל.

ממש לא קל.

אתה הכאבת לעצמך בכך שבחרת להיפרד ממני.

אז גם אתה מתמודד עם זה אבל בעוצמות פחות חזקות משלי.

כי הנפש שלי רגישה.

כול דבר אצלי נלקח בעוצמות רגשיות חזקות.

זאת אני, ואין מה לעשות.

תקבל את זה או לא.

זה לא הולך להשתנות!

ומה יהיה עכשיו?

נמשיך לדבר מדיי פעם,

ניפגש,

וימשיך לכאוב לי בלב ,

עד שבסופו של דבר יימאס לי להרגיש,

ולב הרגשות שלי ייחסם מעצמו כי הוא לא יוכל יותר להרגיש מרוב כאב.

מה יקרה קודם- שאני אתפרק רגשית מרוב כאב או שלב הרגשות שלי  ייחסם מעצמו לכול המצב הזה??

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~