טוב, אז היום התחלתי את מחזור ב' של הקייטנה ,
בתחושות דיי מעורבות כי:
א. היום אני מציינת 7 שנים למותה של סושי הכלבה הראשונה שלי ,
וב. יש לי את כול הענין של הפרידה מהחבר שלי שזה עדיין מאוד קשה לי, והבטן עושה לי צרות בעניין עם כול הרגשות והתחושות שאני מרגישה. (מערבולת רגשות ממש)
ועם שני הדברים האלה בתוכי , הייתי צריכה לבוא היום לעבודה ולהוביל.
הצלחתי איכשהו לשים אותם בצד ולהוביל.
עכשיו במקום 4 הובלות היום, אז הובלתי 2 הובלות.
ולא היה קשה כול כך כמו שחשבתי שיהיה.
תמיד היום הראשון הוא יחסית קל.
הקושי מגיע בשאר השבוע.
אבל לפחות עברתי את היום הראשון בהצלחה.
אז הייתה לי רוכבת שקצת פחדה ורצתה לרדת אבל אני נשארתי רגועה איתה ואמרתי לחייך ולנשום ולשבת ולהירגע, מילים שיכולות לעזור לה להירגע,
ואמרתי לה שתנסה לרכב , ומקסימום אם היא ממש תפחד , אז אני אוריד אותה אבל אמרתי לה שלא תוותר.
שתנסה לרכב כי חבל אם היא תוותר.
ובסופו של דבר כשנגמר השיעור , היא רצתה לרכב שוב על הסוס שהיא רכבה עליו,
אז אני את שלי עשיתי.
ובהובלה השלישית כבר הייתה לי רוכבת עם ביטחון שעשתה את הכול וגם היינו עם דייגו סוס הנסיך שלי וזה היה מושלם!
כוון שהיא כבר רכבה במחזור א' בשבוע השני (ואיכשהו היא ראתה אותי אבל לא ראיתי אותה ),
אז היא ידעה איך לרכב , אז היא כבר החזיקה מושכות , ועמדה בארכובות,
ובקיצור היא ידעה איך לרכב וגם דיברה איתי הרבה.
בקיצור היו לי שתי רוכבות מעניינות היום.
אחת שפחדה ואחת עם ביטחון,
ועם שתיהן הצלחתי להסתדר.
והיה ממש טוב היום.
ואני מקווה שכך ימשיך גם מחר עד רביעי לפחות.
