מתרחקת מכולם כי אף אחד לא מצליח להתמודד איתי.
כולם מנסים אך מוותרים.
מרימים ידיים מהר מאוד.
מתרחקת כדי למצוא את עצמי מחדש,
מתרחקת כדי להרגיש שוב את העצב והבדידות,
את המרחק,
מתרחקת גם ממך.
אתה מתעלם ממני,
אני מתעלמת ממך,
בקושי מדברים,
כבר לא נפגשים,
אתה אדיש אליי , לא משנה מה אני עושה או אומרת.
קשה לשבור את הלב שלך.
הוא קשה כמו אבן כי ככה אתה עושה אותו.
לא אכפת לך שאני לא איתך.
אתה אפילו לא מרגיש בחיסרון שלי,
כי אתה תקוע בתחת של עצמך ולא אכפת לך ממני בכלל!!!!
לא מזיז לך שאנחנו לא מדברים,
ולא מזיז לך שאנחנו לא נפגשים,
ולא מזיז לך פאקינג כלום!!!!!!!
פאקינג כלום בקשר שהיה לנו , לא מזיז לך!!!!!!!
אני מתרחקת כדי שפחות יכאב לי,
אני מתרחקת כדי לא לחשוב עלייך,
אבל בעוד שאני נחנקת עם המחשבות והרגשות שלי,
אתה אפילו לא יודע שאני לבד, וקשה לי,
כי אתה אפילו לא טורח לשאול מה שלומי!!!!!!
אני כבר רוח רפאים בשבילך.
מרגישה שהקיום שלי כבר לא חשוב לך כמו שהיה קודם.
איך לעזאזל אתה מסוגל להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה בינינו!?!?!"?
ממש לא אכפת לך איך אני מרגישה!!!
אתה כול כך עסוק בעצמך ,
שאתה כבר לא מקדיש לי רגע לראות מה קורה איתי.
גם אם הייתי מתה , זה לא היה מזיז לך,
לא היית יודע , ולא היה אכפת לך אם אני חיה או מתה.
פעם היית צריך אותי בחיים שלך,
ועכשיו?
עכשיו , אתה כבר לא צריך.
אני כלום בשבילך.
אפילו כשאנחנו לא ביחד ,
ומתנהגים כמו סתם חברים רגילים שכלום לא קרה ביניהם,
עדיין, לא אכפת לך ממני.
כי כבר אין לי שום משמעות עבורך.
לפחות לא כמו קודם.
אנחנו כבר לא ביחד,
ולכן פחות חשוב לך ממני.
אתה לגמרי שוכח את כול מה שהיה בינינו,
וזה פשוט עצוב.
איך הגענו למצב הזה??
אני כבר לא חשובה לך.
אתה רוצה פשוט לשכוח הכול כולל הכול,
וגם את כול הרגשות שלי שיש לי אלייך.
ואני?
אני מתרחקת.
פשוט חייבת להתרחק ,
כי המצב נהיה הרסני מדיי בשבילי.
חייבת לתפוס מרחק.
להתרחק מכול השריפה הרגשית שבוערת סביבי.
פשוט להתרחק כמה שיותר ממך ומכולם!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~













































































