זה היה אמור להיות שעורי בית שאני כותבת כול יום מה אני מרגישה כדי להתאמן על זה ,
אבל עכשיו ראיתי שכקטע כתיבה ,
זה מתאים לפרסום בבלוג שלי מה שאני מרגישה היום,
אז אני מעלה את זה לפה.
חולה
היום אני מרגישה ממש לבד.
שאין לי חברים,
שלאף אחד לא אכפת ממני,
ואני פה חולה , וקשה לי עם הלבד שלי,
ואף אחד לא יודע שאני פה לבד, ושאני סובלת.
אני ממש מרגישה שאין לי חברים שעליהם אני יכולה לסמוך,
ושאולי עדיף בלי חברים בכלל.
שאולי עדיף כבר לבד וזהו.
האף נוזל ומציק,
הגרון צורב וחונק,
בקושי ישנה,
מרגישה חסרת כוחות,
כבולה למיטה,
בודדה,
אין כוח וחשק לקום ולעשות שום דבר.
הכול שקט ,
כאילו כולם מתים,
ואין לי באמת חברים.
לבד בלי חברים,
ואני כבר מתחילה לחשוב שאין לי בכלל חברים.
מזה בכלל חברים?
הם קיימים?
מרגישה שבא לי להיעלם ,
ולא להיות כאן כדי לא לסבול.
רוצה להיות בריאה וחזקה יותר,
אבל כרגע זה לא קורה.
מרגישה חלשה , עצובה, לבד,
וחסרת כוחות לעזור לעצמי להרגיש טוב יותר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
