טוב , חברים, אז חזרתי היום הביתה סוף סוף ,
ואני ממש שמחה לחזור.
מרוב שאני עייפה מהכול, עדיין לא מעכלת שאני שוב בבית שלי, בנוחות שלי, בחדר שלי עם המוזיקה והדברים שלי שוב.
אז ככה:
אתמול הייתי בהופעה של טאטו , ואני חייבת להגיד שזאת הייתה הופעה ממש טובה ושווה!
היא הייתה שעה וחצי , אבל זה היה ממש שווה את זה.
הכרתי חלק מהשירים, לא את כולם , אבל גם השאר שלא הכרתי היו ממש יפים ,
ולמרות שהיה בלאגן וצפיפות ורעש והרבה אנשים ,
מצאתי שפשוט שברגע שנכנסתי לאווירה של המקום, והתמקדתי בשירים ובלהקה, כול הפחד והחשש שאיתם הגעתי , פשוט נעלמו כלא היו!
חששתי קצת לפני כי מעולם לא הייתי בהופעה במועדון בתל אביב ,
אבל ברגע שנכנסתי , וההופעה התחילה , פשוט נכנסתי לזה והתחלתי ליהנות.
והיה לי ממש כייף , ואני ממש גאה בעצמי.
ובסוף ראיתי שלהיות בהופעה עם הרבה אנשים , זה לא כזה נורא כמו שחשבתי .
כי אני נמצאת היום במקום ייותר טוב נפשית כנראה שאני כבר מסוגלת להתמודד ולהתגבר על הפחד מהמון של אנשים.
והראיתי לעצמי אתמול שאני יכולה לעשות את זה ,
ועשיתי את זה ואני שמחה שהלכתי.
עכשיו, אחרי ההופעה הלכתי לישון אצל חבר טוב שלי ( לא זה שאני מדברת עליו ומזכירה אותו פה לפעמים, אלה מישהו אחר שהכרתי מקבוצה אחרת),
ואימא שלי נלחצה והלחיצה אותי שמה הוא יקפוץ עליי , והוא לא בן זוג שלי, והוא ירצה לגעת בי , ואולי הוא ירצה לשכב איתי ,
כי אם אני ישנה איתו באותה המיטה , אז ברור שהוא יקפוץ עליי וינסה לגעת בי ולשכב איתי.
אז החלטתי למרות הכול, לקחת את הסיכון ולהישאר לישון אצלו,
כי עד שהגענו אליו הביתה כבר היה 12 וחצי בלילה , ולא רציתי להטריח את ההורים שלי שיקומו ויסעו רק בשבילי.
מה גם שהוא אמר שהוא לא רוצה איתי שום דבר רומנטי ושהוא לא מעוניין בי כמו שרציתי.
וגם אמרתי לאימא שלי שאני רציתי לישון אצלו כי היה חסר לי קצת יחס ותשומת לב.
אבל בסופו של דבר לא קרה כלום!
אימא שלי סתם דאגה לחינם.
הוא פשוט ישן בצד אחד של המיטה,
ואני ישנתי פשוט לידו, קצת רחוק ממנו.
והוא לא נגע בי בכלל.
אפילו לא ניסה להתקרב או לגעת בי.
מה שכן,היה לי קצת קשה להירדם שמה,
כי היה לי שקט מדיי ,
וברגע שיש לי שקט ושום דבר ברקע שיכול להסיק או להפריע למחשבות שלי,
אז כשאני מנסה לישון, אני פשוט שומעת את עצמי חושבת, והראש חופר לי כול הלילה עם המחשבות ,
ואז המחשבות מפריעות לי לישון.
ולכן כשאני בבית שלי, אני שמה מנגינת רקע שקטה כזאת , וזה עוזר לי לא לשמוע את עצמי חושבת יותר מדי.
אז פשוט מצאתי את עצמי עוצמת עיניים , ואפילו לא הרגשתי עייפה, וניסיתי לישון , ופשוט לא הצלחתי.
ורק בעשרה ל5 כזה לפנות בוקר , וקצת כזה , אני חושבת שהצלחתי סוף סוף להיכנס לתוך השינה ולישון איכשהו
כי אני זוכרת שחלמתי שההורים מוצאים את הבית שלו ואז קוראים לי מלמטה בהיסטריה כי הם דאגו ורצו לראות מה קורה , ואז נאלצתי להסביר להם בחלום שהכול בסדר ושאין להם מה לדאוג כי לא קרה כלום ביני ובינו כמו שהם חששו ודאגו,
ובאמת כשהגעתי הביתה , אז אמרתי לאימא שלי שהיא סתם דאגה כי לא קרה כלום.
ישנו אומנם באותה המיטה , אבל הוא לא נגע בי ולא כלום, והכול בסדר.
אז אומנם לא הייתי לבד במיטה בלילה הזה ,
אבל את החום והיחס והקירבה שרציתי ממנו , לא קיבלתי.
קוויתי שאולי זה יקרה , אתם יודעים, שהוא סתם יחבק אותי או משהו,
אבל זה לא קרה.
ואולי טוב שכך
כי עדיין יש לי קצת רגשות לאקס שלי , ובלב שלי אמרתי לעצמי באמת נראה לך שאני אבגוד ברגשות שעדיין יש לך אליי , ולי אלייך?
אני בחיים לא אעשה את זה.
אני למרות שאנחנו לא נפגשים ובקושי מדברים,
אני עדיין אוהבת ומתגעגעת , והוא יודע את זה.
ולא משנה כמה אני מנסה לשכוח ולהמשיך הלאה ,
אני פשוט לא מצליחה.
ואני צריכה עכשיו למצוא תעסוקה ועיסוקים כדי לא לטבוע במחשבות יותר מדיי.
שזה קצת מעצבן אותי.
שאם אני לא מעסיקה את עצמי , אני נכנסת לתוך מערבולת של מחשבות ורגשות.
ובקיצור ,
אני חושבת שעכשיו בחג אנסה לחזור קצת לכתיבה שלי ואולי לנסות לקרוא קצת בספרים שלי שוב,
כי אני דיי מזניחה את כול זה.
שורה תחתונה-
היה כייף, היה נחמד,
אבל אני שמחה ממש לחזור הביתה , לחדר שלי, לשרפוץ כלב (לשרי הכלבה החמודה שלי),
ולמוזיקה ולהכול בעצם.
אז הנה אני כאן,
חזרה בבית שלי,
וטוב לחזור הביתה.
התגעגעתי 3>>>>>
זה שיר ששמעתי אצל חברה , ואני ממש אובת אותו ונזכרת באקס שלי בכול פעם שאני שומעת אותו.
