טוב אז את הבוקר של השבוע הזה התחלתי ברגל שמאל (בצורה ממש לא טובה)
דבר ראשון ישנתי כול כך חזק שלא שמעתי את ההודעה של החבר הוא סימס לי ב8:19 דקות ואני עדיין כנראה ישנתי ,
והתעוררתי רק ב8:37 ובאתי לסמס לו , אבל הוא כבר לא היה יכול לדבר איתי , וזה ממש ביאס אותי שפספסתי אותו.
ודבר שני הפייסבוק פתאום החליט לעשות לי בעיות- פתאום לא יכולתי לפרסם את הזיכרונות שלי , זה לא נתן לי,
לא יכולתי לעשות לייקים לדפים בפייס,
וכשניסיתי לעשות לייק לתגובות , זה אמר שזה נחסם עבורי זמנית , ולא הבנתי מה קורה ( אני תכף אנסה לבדוק שוב את העניין ואאולי להתנתק ולהתחבר שוב),
כי אתמול זה פתאום אמר לי שזה פג תוקף (הפייס) אז יצאתי והתחברתי שוב וזה היה בסדר.
לא מבינה מה קרה הבוקר.
בכול מקרה כול זה גרם לי לבאסה ממש רצינית,
וגם חלמתי שאני מדברת עם המנחה של הקבוצה (כלומר שהלכתי ) ובחלום אמרתי לו שבגלל שקשה לי עם אותה בחורה , אני מתנהגת כמו שאני מתנהגת,
פוגעת, מעליבה אותה וכו'',
ובחלום הוא אמר לי שהוא מבין אבל הוא לא מקבל את זה שרק בגלל שקשה לי איתה , אני פוגעת בה,
והרגשתי שוב שהוא בעדה ומבין אותה אבל לא מנסה להבין אותי ואת הקושי שלי מולה,
והחלום הזה רק ערער אותי עוד יותר , וגרם לי לא לרצות להגיע לקבוצה היום.
ועכשיו אני מתלבטת אם ללכת או לא.
כי אם אלך הם לא יבינו שנפגעתי , שהם פגעו בי,
הם יחשבו שהם פגעו בי אבל באתי בכול זאת להתמודד עם הפגיעה ולגדול ממנה ולהתבגר,
ואם לא אבוא , הם יבינו שנפגעתי , שהם פגעו בי , ואולי ירגישו סוג של אשמה או תחושה לא נעימה שבגללם לא באתי לקבוצה היום.
ומצד שלישי אני יודעת שאםם לא אבוא אז לא אראה את החבר שלי עד שישי לפחות ,
אבל הוא אמר לי לחשוב על עצמי ,
ועצמי כרגע הרגש בתוכי מנצח כרגע יותר את ההיגיון שאומר שצריך ללכת כדי להתגבר וללמוד ולצמוח.
ואני מרגישה שיש בתוכי מאבק של רגש מול היגיון.
רגש שממש לא רוצה ללכת כדי שהם יבינו שהם פגעו בי , שאני לא מחליקה בכזאת קלות על המפגש האחרון ובאה למרות שנפגעתי,
וחוץ מזה הם יכולים להסתדר בלעדיי למפגש אחד , לא יקרה כלום,
וההיגיון שמנסה להגיד שאולי אלך בכול זאת ואנסה להתגבר,
אבל אז הם לא יבינו שנפגעתי.
שבאתי ואני בעצם בסדר עם כול מה שקרה.
ואני ממש לא בסדר עם כול מה שקרה ,
ואני רוצה שהם יבינו את זה!!
שהם ירגישו שהם פגעו בי ,
ובגלל שהם פגעו בי , אז לא באתי לקבוצה.
יש לי ממש דחף לא לבוא רק כדי לראות מה יקרה ומה הם ירגישו באמת כשלא אהיה.
ויש לי גם דחף קטן לסמס לחבר שאני מקווה שהוא לא ייכעס עליי אם לא אבוא.
כמובן שהוא היה רוצה שאבוא גם בשבילי וגם בשבילו ,
אבל כרגע זה מאבק של רגש בעיקר
האם להתגבר על הרגש וללכת או לתת לרגש לנצח ולא ללכת?
