טוב אז כמו בכול קייטנה שאני מתחילה , יש את הימים הטובים והקלים בהתחלה ,
ויש את הימים שאחרי שמתחילים להיות לי קשיים רגשית וככה , במצב הרגשי הזה אני באה לחווה וצריכה להוביל ולהתמודד עם הרגשות שאני מרגישה.
אז בדיוק ככה התעוררתי הבוקר בהרגשה קצת לא נעימה שהרגשתי שכול הזמן מעירים לי ואומרים לי מה לעשות ולא נותנים לי להתבטא כמו שאני רוצה , ועוצרים אותי על כול פי]ס שאני יורקת לאוויר.
כלומר אני לא יכולה לכתוב או להגיד משהו בלי שזה יפריע למישהו ואותו אחד ירגיש בצורך להעיר לי שעשיתי משהו לא בסדר.
ופשוט הרגשתי שנמאס לי שאני לא יכולה להגיד שום דבר בלי שמישהו יעיר לי וינסה לעצור אותי!
כלומר תנו לי להתבטא בחופשיות ותפסיקו לנסות לעצור אותי כבר!!!!!!!!!!!
ועם ההרגשה הלא נעימה ומחניקה הזאת הלכתי לחווה,
והחבר בדרך סימס לי , אבל לא היה לי חשק לדבר יותר מדיי ,
אז כשהגעתי לחווה הייתי פשוט ברגשות מעורבים , והיה לי קשה עם עצמי.
בהובלות עצמן היה יחסית בסדר ,
אבל לי היה קשה להתנהל עם עצמי בתוך עצמי עם הרוכבים שלי , וכן תיקשרתי איתם אבל פחות ממה שאני מרוכזת ושמחה בדרך כלל .
היה לי פשוט קשה עם כול הרגשות שלי,
וגם גיליתי שדייגו סוס חזר לעבוד אז בהובלה הראשונה מישהי אחרת הובילה אותו וכשבאתי לחווה וראיתי את זה , רציתי פשוט להישבר ולבכות,
אבל ניסיתי לבלוע את הדמעות ולהיות עם פרודו סוס וזה היה איכשהו בסדר פחות או יותר.
ואז בהובלה השניה כבר לקחתי את דייגו סוס והובלתי אותו ,
וזה גם היה בסדר.
הרגשתי איכשהו טיפה יותר טוב,
אבל משום מה לא שמחתי ברמה שחשבתי שאני אשמח שדייגו חזר לעבוד.
ואז בהובלה האחרונה נשארתי עדייין עם דייגו , אבל!!
בגלל שכמעט חצי שנה או יותר הוא לא עבד ,( בגלל מתיחת גיד)
אז הוא לא רגיל כבר לעבוד ולהיות בחוץ והוא מלא באנרגיה ,
אז לגדרה שיחררו את הסייח החדש עם האימא שלו ,
וזה גרם לכמה סוסים להרים ראשים ולהתלהב יותר מדי שפשוט היה קשה להוביל אותם , והיינו צריכים להוציא אותם מהמגרש כי זה היה מסוכן להוביל אותם בצורה הזאת.
אז דייגו סוס היה אחד מהם.
הוא שם תשומת לב יותר מדיי לסייח והתחיל קצת למהר ולהתפרע שנאלצתי לשחרר אותו למישהי אחרת כי היה קשה להוביל ולהשתלט עליו בצורה הזאת ,
ובסופו של דבר הוא התפרע וקפץ יותר מדיי שגם המישהי השניה כבר לא יכלה להוביל אותו יותר אז נאלצו להוציא אותו מהמגרש ,
והובלתי במקום זה את מאי סוסה.
ובקיצור חוץ מהקטע עם דייגו בהובלה האחרונה..
אז לא יודעת.
עדיין היה לי קצת קשה עם הרגשות שלי ,
ובואו נגיד שהיום גם להבדיל מחמישי וראשון,
כולם דיי היו מרוחקים ממני כזה , ולא היו הרבה אנשים בפריים שלי.
גם בבוקר כשבאתי בשביל,
גם באוורות עצמן כשבאתי להוציא את הסוס שלי,
וגם בחזרה בשביל הכול היה ריק מאדם,
כאילו היה לי קצת ספייס כזה לבדי עם אנשים ,
ויש מצב שאולי גם קצת מזג האוויר הסגרירי וההפכפך השפיע עליי קצת (למרות שאני עדיין לא מצליחה להבין למה).
ואחרי החווה הלכתי למספרה לעשות פנים וידיים,
ולמזלי המורה חולה אז התבטל לי השיעור כתיבה ,
אז מחר יש לי חופש ואני בצהריים הולכת למספרה שוב כדי לחדש את הצבע הסגול בשיער,
ובעצם נשארו לי רביעי וחמישי לקייטנה ואני מסיימת סוף סוף!!!!!!
אז היו לי שני ימים טובים,
ועכשיו הקושי טיפה התחיל וזה קושי רגש.
אולי אני פשוט צריכה לנוח קצת , וזה יעבור מעצמו.
וזהו.
אז למרות כול הרגשות , ומה שקרה עם דייגו , בסך הכול היה בסדר היום , ולא הייתי יותר מדיי בלחץ .
וגם הרוכבים שלי היו בסדר גמור.
וזהו.
עוד יומיים מסיימת סוף סוף!!!
