אוקיי חברים אז ככה:
השבוע הראשון שלי בארץ היה לא פשוט בכלל , היה לי מאוד קשה לחזור ולהתאקלם פה מחדש ולהיות עם כולם שוב.
כול יציאה , רכיבה, פגישה עם החברים והחבר לוו בבהרבה מתחים , חששות, לחצים, התרגשות רבה, התהפכויות של הבטן שלי , והיה לי מאוד לא פשוט.
בואו נגיד ששני ושלישי היו לי הימים הכי קשים בארץ , שלא נדבר על זה שגם עשיתי דברים שונים השבוע וגם בסופ''ש.
בשני הייתי רק בבית ולא הלכתי לשיעור הכתיבה שלי ,
בשלישי הצלחתי במאמצים רבים להיפגש שוב עם החבר שלי והיה לי לא פשוט מבחינתי רגשית נפשית ופיזית,
ואז רביעי חזרתי לרכב וזה היה אולי הנקודה שהצליחה לעזור לי להשתחרר מהעייפות ומכול הדברים שעברו עליי,
ובחמישי כבר חזרתי להיפגש עם חלק מחברי הקבוצה שלי , וראינו כולנו ביחד את הסרט של פוקימון , וגם התרגשתי מאוד , אבל זה היה בסדר וכייף,
ושמחתי לחזור לחברים שלי לפני שאני חוזרת לקבוצה ,
ואז הגיע הסופ''ש עם החבר.
וגם הסופ''ש עם החבר היה שונה מאוד מסופ''שים רגילים שלנו ביחד ,
ושוב קצת חזרנו לקטעים האלה שקשה לו להיות איתי הרבה זמן בחדר , ושהוא צריך להיות יותר בחוץ מאשר בבית ,
ושצריך כמה שפחות שעות בחדר ,
למרות שאתמול היינו בקושי שעה בחדר שלו כי ב2 וחצי הוא כבר נרדם , כלומר מ1 וקצת עד 2 וחצי עשינו קצת דברים ,
ואז הוא ישן שעה , ולקראת עשרה ל4 הוא הלך למטבחו לאכול בזמן שאני נשארתי בחדר שלו בכייף, עם עצמי , והרגשתי כאילו שזה החדר שלי ועד שהוא חזר הוא גם לא רצה לחזור איתי למיטה כי הוא הרגיש שהוא לא מסוגל להישאר בחדר או במיטה כשהוא בקושי היה בה , אולי בקושי חצי שעה שמתוך זה הוא ישן שעה ,
ואז פשוט במקום להמשיך בעניינים שלנו אז צפינו קצת בטלוויזיה,
ואז הוא נפתח בפניי והתחיל לספר לי הרבה דברים על עצמו , שבאיזשהו מקום זה אפילו ריגש אותי והיה מאוד משמעותי בשבילי שהוא עשה את זה כי עד עכשיו זה לא ממש קרה
אז שמחתי שהוא עשה את זה , ובאמת שזה היה קצת שונה,
ונכון , לא פשוט לי איתו , ולא קל לי איתו ואפילו קשה לי איתו אבל!
יש בו הרבה דברים שאני אוהבת שאני לא מוכנה לוותר עליהם ושלא הייתי רוצה שתהיה למישהי אחרת.
בקלות אני יכולה לבעוט לו בתחת ולהגיד לו '' חיים שלי? ביי!'' אבל אני לא רוצה.
אני באמת לא רוצה.
אפילו כשנפרדנו , ובאיזשהו שלב נפגשנו שוב לרגע , אמרתי לו שעדיין יש לי רגשות אליו ושאני לא רוצה שתהיה לו מישהי אחרת,
ומזל שבזמן הזה הוא לא ניסה ללכת להיות עם מישהי אחרת בזמן שאני כן ניסיתי , אבל לא ממש הצלחתי,
ואיכשהו בסופו של דבר התחלנו לצאת לסרטים ביחד ומשם הדרך אליו וללב שלו הייתה קצרה מאוד.
ובקיצור התחברנו שוב לאט לאט , ועכשיו אנחנו שוב ביחד.
עכשיו , הגענו לשבת , וגם היום עשינו פעם ראשונה משהו שונה מאז שאנחנו ביחד , הרי תמיד אנחנו הולכים לסרטים בשבת בערב ,
והפעם פשוט הלכנו לים להתרענן קצת ולשנות אווירה.
אז ב15:30 בצהרייים הוא בא לאסוף אותי ונסענו לים.
בים היה ממש נחמד וכייף , ודיברנו על המון דברים ,
וקרו שני דברים:
1. במקרה פגשתי יותר נכון ראחתי את השחקנית מראש גדול - ספיר דרמון מי שמכיר עם החבר שלה בים , ומדיי פעם הגנבתי מבטים כדי לראות מה היא והחבר שלה עושים , וטיפה רציתי גם לעשות עם החבר שלי מה שהיא עשתה עם החבר שלה אבל לצערי כשאני רוצה קצת להיות באינטימיות עם החבר בחוץ כשיש אנשים אז הוא מרגיש קצת לא בנוח עם זה כשכולם מסתכלים , אז אני לא ממש יכולה נגיד להתקרב אליו יותר מדיי או לתת לו נשיקות.
אני קצת נצמדת אליו ומחבקת אותו , או מחזיקה איתו ידיים בקטנה כזה , וכול האינטימיות המעשית יותר והנשיקות והכול , הולכים לחדר שלו בשישי בצהריים כשאני איתו.
ו2. היה מוכר של ארטיק בחוף ,
אז הוא קרא לו כדי לקנות לו ולי ארטיק אז המוכר אומר לחבר שלי כזה ' זכית במישהי טובה' או משהו כזה,
'ושאתם חמודים ביחד' או משהו
ושאל אם אנחנו חברים?
אז הרגשתי הקלה שהחבר שלי אמר לו בפה מלא ' כן. אנחנו חברים'
ואני רק אמרתי ' כן'.
והמוכר הזה ראה שאני מתאימה לחבר שלי , שאנחנו מתאימים להיות ביחד , וזה ממש החמיא לי שהוא ראה את זה.
אז בקיצור המשכנו לדבר קצת על עבודה וכול מיני דברים בסגנון,
והיה מאוד נחמד.
אז לקראת 7 בערך התחלנו לחזור הביתה ,
ובקיצר היה מאוד קשה לחזור להכול , ועשיתי הרבה דברים שונים השבוע עם כולם,
גם עם החברים וגם עם החבר,
ועכשיו אני מתחילה שבוע חדש בארץ ונשאר לי עוד לחזור מחר לקבוצה החברתית שלי שאני דיי בטוחה שגם לא יהיה לי פשוט לחזור,
ולחזור לכתיבה שלי שגם אולי יהיה טיפה קשה.
וזהו ואז עברתי את כול הגשרים שאני צריכה לעבור , וכול המתחים וההתרגשות והלחץ יעברו ויעלמו לגמרי כי כבר חזרתי להכול.
אז זהו להיום הסיכום שלי לסופ''ש ולארץ
אוהבת את כולכם 3>>>>>>>>>>>>
