נפרדת מהמקום שהיה לי בית, ומקום מבטחים אינטימי מהעולם שם בחוץ,
משאירה הרבה זיכרונות לטוב ולרע מאחור.
זוכרת את כול החברים שעברו, נכנסו ויצאו משם בכול ציר הזמן שלי במשך השהות שלי בקבוצה.
זוכרת את כול הרגעים הטובים, והפחות טובים שעברתי עם הבית הקטן והחם הזה.
זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי למקום חדש ולא מוכר, וישר הרגשתי את החום של הבית.
הרגשתי מוגנת , חדשה במקום זר שלאט לאט הפך למקום שרציתי לחזור ולגלות עוד ממנו,
ובכול פעם גרם לי להרגיש אחרת.
אם זה התרגשות, אהבה, שייכות, אושר, שמחה, מתח, לחץ, פחד, רצון לברוח, רצון לחזור, רצון להיות שייכת בתוך קבוצה.
קשה לעזוב בית של המון שנים , עם הרבה זיכרונות ורגעים שאני לעולם לא אשכח.
אבל זה קורה.
השינוי מגיע , וזה לא קל.
אבל!
הבית הזה שהתרגלתי אליו , תמיד יישאר בלב שלי , ואני אתגעגע ,
ויודעת ששם גדלתי, והתחלתי את דרכי בעולם הגדול והחברתי ,
ומשם אני ממשיכה למקום חדש, להמשיך להתפתח ולגדול.
אני לא יודעת מה צופן לו המקום החדש שבו נהיה ,
אדע זאת רק כאשר אכנס אליו .
ומקווה להפוך גם את המקום החדש לבית חמים וטוב , שיישאר תמיד בלב שלי,
ואמשיך גם שם את דרך גדילתי בעולם החברתי שלי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
;){kind=link}