אוקיי, אז אחרי שבוע לא פשוט ומעט מטלטל שגרם לי קצת לאבד אחיזה ושליטה בחיים שלי, ודברים שוב השתנו והתהפכו , והרגשתי שאין לי קרקע יציבה לעמוד עליה, לא היו לי יותר מדי מחשבות על הסופ''ש .
כלומר הפעם פחות חיכיתי שהסופ''ש יבוא אחרי מה שקרה בסופ''ש הקודם עם החבר.
גם עשיתי דברים השבוע כך שלא היה לי יותר מדיי זמן לחשוב על הסופ''ש מה יקרה ומה נעשה,
והרגשתי שאין לי כוח יותר להילחם בסופ''ש אז אמרתי לעצמי שאנסה פשוט לזרום ויהיה מה שיהיה ,
אז הגענו לסופ''ש המיוחל ו... בואו נגיד שקרו ביום הזה כמה דברים מאוד לא צפויים ולא מתוכננים.
לטוב וקצת פחות טוב , ואני מנסה למצוא את הטוב למרות שאני קצת הרבה מאוכזבת מאיך שדברים קרו בסוף.
אז אני אתחיל ותבינו לבד מה קרה.
אז ככה:
אחרי שנישרפתי כולי בשמש בשישי האחרון שהיינו בים , ניסינו לחשוב מה אפשר לעשות חוץ מללכת לים (כי גם רציתי שהגוף שלי יחלים מהשריפות שלו) אז קבענו בסוף ללכת לפארק הירקון לעשות הליכה.
ואני כולי לבושה , ומוכנה , ואז החבר הגיע קצת באיחור , במקום ב11 הוא בא ב11:20 וקצת כזה ,
ועכשיו חשבתי שאני ארד למטה וישר ניסע לפארק,
אבל אז הוא היה צריך שירותים , אז הוא ניצל את ההזדמנות לבקר אותי ולראות את הכלבה שלי שהוא לא ראה הרבה זמן בגלל שאני כבר אצלו ,
ואיכשהו זה היה הדבר הראשון הלא צפוי שלא תיכננו שיקרה .
שהוא יבוא לבקר אותי אבל זה קרה.
וככה איכשהו יצא שהוא נשאר אצלי כמעט שעה , כשבשעה הזאת הוא ישב עם אימא שלי בסלון ודיבר איתה ממש בפתיחות במשך שעה על העבודה שלו, על הלימודים, על המצבים הנפשיים שלו, ואיזה דברים הוא לוקח כדי לייצב את עצמו ,
ואני ממש נהניתי לשבת ולהקשיב להם מדברים , אימא שלי הרי מתעסקת בדברים האלה , בעניינים נפשים אז ממש שמחתי להקשיב להם מדברים ,
וככה מ11 וחצי עד כמעט 12 וחצתי הם פשוט דיברו להם בזרימה ובכייף, בעוד שאני מקשיבה,
ואמרתי לעצמי בלב ' אנחנו כבר לא נצא מכאן ולא נספיק להגיע לפארק כמו שרצינו',
אז רק ב12 וחצי איכשהו יצאנו מהבית שלי לכוון הפארק,
וכבר התחיל להיות עמוס בכבישים וחם בחוץ,
אז איפשהו באמצע , החבר כבר לא רצה ללכת לפארק , והעדיף לעשות נסיעה גדולה עם הרכב ואז להחזיר אותי הביתה.
ואז הוא אמר לי ' נעשה סיבוב גדול באוטו ואז אני אחזיר אותך הביתה'
אז אמרתי לו ' תעשה מה שאתה רוצה. לא אכפת לי'.
אז וויתרנו על ההליכה בפארק , מה שתיכננו לעשות , ואולי לא תיכננו את זה עד הסוף ובגלל זה בסוף לא יצא לנו ,
אז בסוף עשינו סיבוב גדול ברכב שלו במשך כמעט שעה ושמענו מוזיקה ודיברנו קצת ,
אבל לא הצלחתי באמת לדבר איתו על דברים חשובים כי אי אפשר בנסיעה לפתוח נושאים חשובים כי צריך ריכוז ובנסיעה אי אפשר .
וכשכבר היינו קרובים לאזור שלי, הרגשתי פתאום שאני מוצפת ברגשות וכמעט רציתי לבכות ,
והיה לי פתאום קשה לדבר ,
אני מנחיה שהרגשתי סוג של אכזבה שתכננו משהו מסוים וזה לא קרה ,
ונכון שלא תמיד דברים הולכים כמו שתכננו וצריך לנסות לקבל ולזרום עם זה , וליהנות ממה שכן יש,
אבל גם עם דברים לא צפויים שלא תכננו קשה לי לקבל ולהתמודד.
אז זה שהוא עשה אצלי עצירה לא מתוכננת ומפתיעה ולא צפויה , אז זה היה ממש טוב וממש שמחתי שזה קרה למרות שזה לא היה מתוכנן,
אבל זה שעשינו נסיעה במקום הליכה ( לא שאכפת לי כן? אני גם ככה פחות אוהבת ללכת ובטח שלא בחום), כאילו התאכזבתי שלא יצא לנו לעשות את מה שתכננו , למרות שהנסיעה הייתה סבבה , ונחמדה ,
אבל פשוט עשינו סיבוב של שעה בערך נגיד מ12 וקצת ואז לקראת כמעט 2 הוא כבר החזיר אותי הביתה ,
ופשוט הרגשתי תחושה של אכזבה אני חושבת.
שרציתי להיות איתו עוד , ודברים פשוט קרו אחרת, ולא הספקתי ליהנות איתו יותר מדיי כמו שרצינו,
ואז גם התחלתי לדאוג לגבי השבת שאנחנו אמורים להיפגש מחר , ויש את חג השבועות ,
שיש לו ארוחת חג משפחתית בערב ,
ואז כמה זמן בעצם נהיה אצלו ומתי ניפגש כדי להיות ביחד וזה,
ודאגתי גם בגלל סופ''ש הקודם שלא היינו ביחד בשבת בגלל מה שקרה לו,
ואני תמיד רוצה איתו עוד זמן שאין לי,
אז שאלתי אותו מתי הארוחה מתחילה ומתי כולם באים אז הוא אמר שבסביבות 8 בערב ושאנחנו נהיה ביחד נגיד 3 או 4 שעות בערך בחדר שלו.
נגיד שנקבע להיפגש ב1 בצהריים , אז נהיה אצלו עד 4 או 5 , 5 וחצי בערך,
ולא יודעת.
אני איכשהו מנסה למצוא את החיובי בכול היום הזה ,
שנכון, דברים לא התנהלו כמו שתכננו , ובמקום הליכה בפארק , עשינו נסיעה של שעה ברכב שלו,
ושהוא בא לבקר אותי ,
אבל איכשהו רציתי להיות איתו עוד.
כי רק שעה להיות איתו ועוד כשזה לא בחוץ או בבית שלו, אז זה לא מספיק.
כי ברכב אין באמת מקום לביחד ולדבר אחד עם השניה או לגעת אפילו בקטנה אחד בשניה.
צריכים להיות מרוכזים בנסיעה.
ואז הוא גם שאל אותי ' את לא תיכעסי אם אחזיר אותך הביתה?'
אז אמרתי ' לא' כשבלב שלי לא כעסתי , פשוט הרגשתי מאוכזבת שאחרי השבוע הקשה שעברנו ,
אז ככה הסופ''ש שלנו נפתח? כאילו באמת?
כלומר שמחתי שהוא בא לבקר , ונישאר אצלי שעה ודיבר עם אימא שלי על כול מיני דברים ,
אבל באמצע הדרך הוא קלט שיושב לי משהו על הלב ואני לא מספרת לו,
בכללי קשה לי לשתף אותו ברגשות שלי כי אני יודעת שהוא לא תמיד יכיל ויבין אותי , אז אני לא משתפת אותו הרבה במה שאני מרגישה.
אני לא תמיד מרגישה בנוח להגיד לו מה אני מרגישה עד הסוף.
לפעמיים אולי , אבל לרוב אין לו ממש מושג איך אני מרגישה באמת.
רציתי כבר ברכב להגיד לו שאני מאוכזבת שלא הספקנו הרבה כמו שרצינו , אבל הוצפתי בהרבה דברים שלא ידעתי בדיוק מה אני מרגישה,
ואז אמרתי לעצמי שאני אכתוב בבלוג מה קורה איתי , ואז דברים התהברו ואני אדע מה בדיוק אני מרגישה , ואז בערב כשנדבר אני אדע להגיד לו בדיוק מה הרגשתי כי הוא בעצמו לא הצליח להבין מה קורה איתי ומה אני מרגישה.
ועכשיו אני יודעת שזאת אכזבה שדברים לא התנהלו כמו שרצינו ויצא אחרת לגמרי ממה שתכננו וזה מה שהפריע והציק לי.
שפשוט נסענו וזהו ולא יצא לנו להיות ביחד כמו שבדרך כלל.
וזה אומר שדברים ממשיכים פשוט להשתנות , ולהיות לא צפויים ואני לא ערוכה ולא מוכנה לדברים האלה , ולכן זה מוציא אותי משווי משקל , ואני לא מצליחה להתמודד עם כול מה שקורה.
וברצינות , עברנו שבוע לא פשוט , והוא מסתכם בזה שאנחנו שעה אצלי , כשהוא לא איתי אלה מדבר עם אימא שלי ,
ואז אנחנו עושים נסיעה שעה , ואז הוא מחזיר אותי הביתה וזהו.
מ11 וחצי עד 2 בזה מסתכם היום הזה הביחד שלנו.
אז אני כבר לא יודעת מה לחשוב על זה חוץ מזה שאני באמת שמחה שהוא בא לבקר והצליח לדבר עם אימא שלי במשך שעה ,
פשוט קצת התאכזבתי שתכננו משהו ( אולי לא עד הסוף כי לא תיכננו מה לעשות אם מזג האוויר יהיה חם*) וזה פשוט השתנה ולא קרה.
ובכלל עכשיו כשהקיץ מתקרב יהיה קשה וחם להיות בחוץ הרבה זמן , כלומר בשביל הליכה בפארקים,
ונצטרך לראות מה לעשות עם זה.
ובקיצור אני פשוט מאוכזבת - זאת ההרגשה שלי לתחילת הסופ''ש הזה .
שאם ככה התחלנו , אז מה יהיה מחר?
עכשיו תעזרו לי למצוא את החיובי בכול היום הזה!
מצאתי אחד- שהוא בא לבקר אותי ודיבר עם אימא שלי במשך שעה.
ואולי גם שלמרות שלא יצא לנו לעשות הליכה , עשינו נסיעה של שעה .
אם יש עוד משהו שפיספסתי , תמצאו ותכתבו לי בתגובות.
וזהו.
יחסית ליום שלא קרה בו הרבה ולא עשינו הרבה, כתבתי יחסית הרבה מאוד על מעט מאוד דברים שקרו O_____O''
תסלחו לי על זה , אבל כנראה שהיה לי מה לכתוב למרות שלא קרה הרבה.
שיר ששמענו בדרך, אבל בגירסה קצת אחרת שלו.
