קודם כול , איפה כולם???? לאן כולם נעלמו לי????
זה לא ישראבלוג שאתם צריכים להיעלם לי , זה בלוגר שכחתם?
מה קורה??
בכול מקרה הסופ''ש לא היה בדיוק מה חשבתי שיהיה ,
נכון שאתמול בבוקר החבר בא לבקר אותי כי הייתי חולה והיה נחמד והיה כייף ושמחתי שהוא בא,
ואני בבית כבר 6 ימים!
לא יצאתי מהבית כי הייתי חולה בצורה קשה , ולא ראיתי אף אחד כן חברים באו לדבר איתי במשך כול הזמן הזה , אבל חוץ מהחבר שראיתי אתמול , אז לא ראיתי אף אחד כי גם לא יצאתי מהבית.
ואתמול בלילה היה מקרה לא נעים ביני ובין החבר אז סידרנו את זה היום בבוקר וביקשנו סליחה אחד מהשנייה,
ואז ניסינו לדבר על מה עושים היום ויצא שהוא אמר לי ככה: שבגלל שאתמול הוא היה אצלי , אז הוא לא רוצה לבוא אליי שוב , סבבה קיבלתי , ואז הוא אמר לי ' אל תיעלבי , זה לא קשור אלייך, אני פשוט לא רוצה להיות בבתים של אחרים או בבית שלך' סבבה , הבנתי , אני לא אכריח אותך לבוא שוב אם אתה לא רוצה,
ואז כשניסינו לבדוק את האפשרויות בחוץ , מה לעשות , הוא אמר שהוא לא רוצה להיות אחראי או לקחת אראיות אם נצא ויקרה לי משהו- ארגיש לא טוב , או שפתאום תהיה לי סחרחורת.
אז סבבה.
אמרנו שכדי שלא יהיה ספק אז כרגע לא ניפגשים,
ובסוף לא נפגשנו.
אני לא אכריח אותך לבוא שוב , ולא אכריח אותך להיות אחראי עליי , אני גם לא רוצה שתהיה אחראי עליי.
לא ביקשתי ליווי צמוד תודה רבה.
בכול מקרה אני עדיין לא בריאה , לפחות לא מספיק כדי להתחיל להתרוצץ בחוץ , אז יכולה להבין קצת למה החבר פחד לקחת עליי אחראיות אם פתאום לא ארגיש טוב בחוץ.
אז סבבה.
לא נפגשנו כדי ששום דבר מזה לא יקרה.
ומחר אני אמורה לחזור לקבוצה ( גם עוברים לדירה החדשה) אז נראה כמה כוח יהיה לי מחר בשביל זה.
אני רוצה לנסות איכשהו לצאת ולראות איך אני מרגישה.
זה נכון שאני עדיין לא בריאה , אבל אם לא אנסה לצאת , אני לא אדע מה אני באמת מרגישה.
יכול להיות שהיציאה הראשונה מהבית תהיה לי קשה וזה יתיש אותי ואני אחזור מותשת וחסרת כוחות הביתה ואני אתחרט על זה ,
אבל רק כך אני אדע מה באמת קורה איתי.
כול עוד אשאר בבית ואמנע מהיציאות , אני לא אדע מה אני יכולה ומה לא.
אז נראה מה יהיה מחר.
וזהו.
המצב שלי משתפר , וכבר מתחילה להרגיש יותר טוב מאיך שהייתי בשני ושלישי ,
ומקווה שמכאן זה רק ישתפר ולא יחמיר שוב.
אז זהו לעכשיו.
