חלפו להן כבר שמונה שנים ואת לא איתי. אינך עוד. הכאב דוקר אותי ביום זה.
שרי אולי מלאה את החור שנפער בליבי כשהלכת, אבל הכאב בתוכי נישאר.
חד ומכאיב.
דוקר את הלב שלי כמו סיכות חזקות.
את חסרה לי. חסרה לי המון.
היית הכלבה הראשונה שלי. אהבתי אותך יותר מכול דבר אחר בעולם. הייתי מוכנה לעשות בשבילך הכול רק שתישארי איתי ככול שתוכלי.
אבל זה לא קרה.
נעלמת לי כהרף עין עוד לפני שהספקתי להיפרד ממך.
לא חשבתי שזה יקרה כול כך מהר. לא צפיתי את זה בא.
זה הגיע משום מקום והפתיע אותי.
איך זה קרה? אני שואלת את עצמי.
מה קרה לך בראש? איך לא ראינו את זה בא?
לא משנה איך זה בא. לא יכולנו לעשות דבר כדי לעזור לך להתאושש.
המצב היה אבוד, והדרך היחידה הייתה להרדים אותך( מעשה שכאב לי לעשות, אבל לא הייתה לי ברירה אחרת).
להרדים אותך הייתה המתנה הכי טובה שיכולתי לתת לך.
ועכשיו, כול בוקר, אני מתעוררת בלעדייך, בידיעה שלעולם לא תחזרי אליי. לא משנה כמה אבכה ואשבר. את פשוט לא תחזרי.
את חסרה לי. חסרה לי מאוד.
קשה לי בלעדייך, וכדי לא לשכוח אותך, בכול שנה שעוברת אני מציינת את מותך , ומדליקה נר לזכרך.
לעולם לא אשכח אותך! גם כאשר אזדקן, ואהיה קרובה למוות בעצמי, לא אשכח אותך.
איך אוכל?
אהבתי אותך ואת אותי. היינו יחד לנצח!
אבל עכשיו הנצח הזה נלקח מאיתנו. ממני.
זה קשה וכואב.
שובר לי את הלב האוהב והפגיע שלי. שוב.
עצם הידיעה שאהבתי אותך ודאגתי לך הכי טוב שיכולתי משפרת את הרגשתי הפנימית.
אוהב אותך לנצח סושי! לעולם לא אשכח אותך!
אזכור אותך לנצח בזיכרוני לעד.
פוצית קטנה וחמודה, היא באמת הייתה כלבה טובה וחמודה.
אני עוד זוכרת שכאשר סיפרנו אותה , היא לא אהבה את זה וחשבה שהיא אריה וכעסה עלינו שסיפרנו אותה , אבל אין לי ספק שהיא הייתה כלבה מיוחדת וטובה
I love you so much!
