אוקיי, אז בכוונה כתבתי ' רוח רפאים' ( החבר שלי) ותכף תבינו למה.
אז אחרי שבוע קשה במיוחד שבו לא ראיתי את החבר שלי כול השבוע ובקושי הצלחנו לשמור על תקשורת יציבה ,
היום סוף סוף נפגשנו , ואני ידעתי שזה יהיה לי קשה ומוזר , ויהיה לי קשה לעכל את זה שהוא היה כאן.
כי כאשר אני לא רואה מישהו הרבה זמן ובקושי שומעת ומדברת איתו , אז הנפש שלי מגנה עליי בכך שהיא הופכת את אותו אדם לכאילו שהוא לא קיים , כאילו שהוא נעלם.
לרוח רפאים .
אז בגלל שלא ראיתי אותו כול השבוע , אז הנפש שלי הפכה אותו לרוח רפאים,
וגם עכשיו אני עוד לא בטוחה איך אני מרגישה.
אז היום הוא הגיע ממש באיחור ממש לקראת 12 וקצת ,
ואז רק ב12:12 בערך יצאנו הליכה ממש קצרה , אפילו לא עצרנו לשבת , כי היה כבר ממש חם, והעדפנו ללכת קצת וישר לחזור הביתה , ובבית לדבר עוד קצת.
אז לבית שלי חזרנו ב1 וקצת נראה לי,
ולחדר שלי נכנסו בעשרה ל2 אני חושבת ,
ואז עד 2 וחצי בערך , סיפרתי לו מה אני מרגישה ומה עבר עליי השבוע ובקבוצה , ושהיה לי קשה שלא ראיתי אותו , ושלא הצלחנו ממש לתקשר ,
ואמרתי לו שגיהינום כזה אני לא רוצה לעבור שוב ,
והוא אמר שאם יקרה שוב שבוע כזה , אז אני צריכה לנסות להתמודד אבל השאלה היא איך?
כי אם הוא לא בא לקבוצה , ואנחנו לא נפגשים לפחות ביום אחד באמצע השבוע , וגם לא מצליחים לשמור על תקשורת יציבה , אז איך בדיוק אני אמורה להתמודד עם זה??
ואז כרגיל הוא סיים את זה בזה שאני צריכה ללכת לטיפול , לפסיכולוג ,
והייתי בטיפול בזמן מסוים עד שהרגשתי שאני מספיק חזקה להתמודד לבד עם הבעיות שיש לי בלי הפסיכולוגית שלי,
ועכשיו לאור הדברים שקורים איתנו , אז הוא חושב שאני צריכה לחזור לטיפול,
ולא יודעת.
אני לא מרגישה ככה כי אני עדיין רוצה לנסות להתמודד לבד.
כלומר כבר מחודש אוקטובר , נובמבר בערך לא הלכתי עליה אני חושבת,
ואנחנו כבר באוגוסט ,
כבר 8 חודשים עברו מאז שהייתי אצלה בפעם האחרונה.
בכול מקרה אחרי השיחה שלנו ואחרי שהסברתי לו מה עבר עליי ואיך הרגשתי כול השבוע,
אז התפננו לעניינים האינטמיים שלנו ,
ובאשר למין שלנו (לסקס) אז כרגע לפחות ( ממה שהוא אמר לי) הוא מעדיף את התנוחה של הדוגי - כשאני על ארבע , והוא מאחוריי - כי ככה הוא יכול יותר להיכנס ולשלוט על המהלכים שלו.
ושאלה לגברים פה באזור-
כשגבר גומר בתוך האישה , אז הוא לא צריך ישר לצאת ממנה נכון? כלומר אחרי שהוא גומר , הוא צריך להישאר כמה דקות בתוכה כדי שהיא גם תרגיש אותו נכון?
פשוט הפעם-
א. זה עוד הרבה פחות כאב לי משתי הפעמיים הקודמות שבהן עשינו את זה
וב. הפעם כשהוא גמר , הוא ישר יצא , ברח ממני
ושאלתי אותו למה , אז הוא אמר שהוא לא אהב את אמצעי הגנה והרגיש שהוא מחליק לו , אז הוא העדיף לגמור וישר לצאת.
אז אמרתי לו שלפעם הבאה אני רוצה שהוא יישאר בתוכי כמה דקות כדי שאני גם ארגיש אותו ב בתוכי ולא ישר שהוא יצא ויברח.
ואחרי זה המשכנו לדבר קצת , ולהתחבק ולהיות ביחד עד שהוא היה צריך ללכת להתארגן לדודה שלו ולהביא לה אוכל.
אז בחדר שלי היינו מ2 עד 5 וחצי בערך.
וזה עבר לי דיי מהר.
אני קצת עייפה כמובן,
אבל אני מרגישה שאני עוד לא יודעת מה בדיוק קרה פה ומה עשינו , ואיך עשינו , וכמה עשינו,
וכאילו הלב והראש מנסים עכשיו לחבר לאט לאט את החלקים של החבר שלי שנעלמו ,
ועדיין אין לי תמונה שלמה , היא רק מתחילה להתחבר מחדש לאט לאט ועדיין אין לה צורה שלמה.
לא קל.
גם החבר לדעתי ירגיש את אותו הדבר , שהוא עדיין לא יעכל שהוא ראה אותי , כי שנינו לא ראינו אחד את השניה במשך שבוע וזה היה ממש קשה,
לפחות בדבר אחד הוא מסכים איתי- שבגלל הקייטנות , התקשורת שלנו לא יציבה ,
וכאשר אני אסיים איתם שזה עוד 4 ימים , אז אנחנו נחזור למסלול והתקשורת שלנו במשך השבוע תתחיל להתייצב שוב .
וכשאמרתי לו את זה , אז הוא אמר ' יש מצב' שאומר שבגלל הקייטנות , התקשורת שלנו נראית כמו שהיא נראית.
ובא לי כבר לסיים עם הקייטנה הזאת כדי שהתקשורת שלנו תחזור להיות יציבה.
כי לפני הקייטנות לא היו לנו שבועות כאלה שאחנו לא מצליחים לתקשר בצורה נורמאלית אחד עם השניה.
רק בקייטנות זה היה ככה.
אז בקיצור זהו.
עכשיו אני פשוט מנסה לעכל את המפגש .
וזה ייקח לי קצת זמן.
וכנראה שגם מחר זה עדיין לא יהיה לי ברור מה עשינו ואיפה היינו .
אז זהו לעכשיו.
;){kind=link}