אז היום חזרתי לעבוד בקייטנה ,
ולפחות ניפטרתי מיום ראשון ,
והיה חם וקשה וקשוח כי שוב הובלתי בכול ההובלות ולא הצלחתי להשיג מנוחה , וגם ככה אני לא נחה במחזור הזה פשוט כי אין מובילים שיחליפו אותי ,
וזה מתיש ככה לעבוד בלי הפסקה ועם מנוחה של בקושי 20 דקות בין ההובלות.
ומחר יום מנוחה ,
כך שנשארו לי עוד 3 ימים בקייטנה שלישי רביעי וחמישי ,
ואני סוף סוף מסיימת עם הסיוט הזה!!!!!!
אני בעיקר רוצה שזה יסתיים , כי אני רוצה שהתקשורת עם החבר תתחיל כבר להתייצב.
כי כול עוד אני בקייטנה , התקשורת שלנו פשוט על הפנים, אנחנו בקושי מצליחים לשמור עליה יציבה והיא ממש רופפת.
כי אני יודעת שלפני הקייטנות , התקשורת שלנו הייתה יחסית טובה , ולא היו לנו שבועות כאלה גרועים ורעים שכמעט איבדנו אחד את השניה בתקשורת,
והוא גם לא הרגיש כמו שהוא הרגיש לפני הקייטנות,
ובזמן שאני בקייטנות , אז הוא מרגיש לא משהו יותר מבדרך כלל,
ונמאס לי!!!
אני פשוט יודעת שכאשר הקייטנות הסתיימו , הכול יתחיל לחזור למצב נורמאלי והוא יתחיל להיות בסדר , כי זה מה שהיה לפני הקייטנות.
ואיכשהו יש לי הרגשה שאחרי השבוע הקשה שעברתי , וכאילו לא אמרתי לו כלום בסופ''ש על איך שהרגשתי בשבוע הזה,
שהוא יגרור אותי לעוד שבוע כזה שהתקשורת שלנו תהיה על הפנים עד הסופ''ש.
ואני מקווה לשרוד את זה ויודעת שזה יהיה קשה אם הוא יגרור אותי לעוד שבוע כזה של חוסר תקשורת,
ואם הוא שוב לא יגיע לקבוצה היום , אני כבר לא יודעת מה יהיה.
אפילו אם אני אכין את עצמי מראש לזה שהוא לא יבוא כי הוא לא ירגיש טוב , עדיין זאת תהיה מכה נוספת ללב שלי כי שבוע שעבר הוא לא היה ואז לא ראיתי אותו עד הסופ''ש.
ואם הוא שוב לא יבוא , אז יש סיכוי ששוב עד הסופ''ש אני לא אראה אותו פשוט כי הוא לא נותן לי לראות אותו בגלל שהוא עייף תמיד מהעבודה שלו.
בקיצור , בא לי כבר שהקייטנה תסתיים כדי שנחזור להתייצב אחד עם השניה.
קשה לי ככה במצב הזה , ואני לא בטוחה שהוא מבין את זה עד הסוף.
וזהו.
הלכתי לנוח קצת.
;){kind=link}