לא חשבתי שזה יהיה כזה קשה אבל... זה יותר קשה ממה שחשבתי, הרבה יותר!!!!!!!
להבדיל מאתמול שהייתי יחסית שקטה ורגועה ,
אז היום איך שקמתי בצהריים הראש שלי התחיל להתמלא במחשבות ורגשות ושיגע אותי ועד עכשיו אני ככה , מזלי שעוד מעט הולכת לרכב , אז אשחרר קצת את המחשבות הטורדניות ברכיבה.
ואני כנראה אשנא את ימי רביעי כי בימים האלה חבר שלי לומד מהצהריים עד הערב מרבע ל1 עד 6 וחצי בערב,
ונכון שאם אני לא עושה כלום ולא מעסיקה את עצמי , אז אני משתגעת על השעות מתי נדבר ומתי לא וכמה.
אז היום בכלל לא הצלחנו לדבר בזמן הלימודים שלו.
דיברנו בבוקר מוקדם, ואז שוב בדרך ללמודים שלו,
ורק בעשרה ל4 הוא התקשר אליי אבל לא הייתי בחדר כדי לענות לו , וגם לא יכולתי לדעת שהוא התקשר כי גם בהפסקה שלו הוא לא דיברנו ( ואני לא יודעת אם בכלל הייתה לו הפסקה היום),
ובקיצור היום לא ידעתי כלום , מתי יש לו הפסקה , אם בכלל,
ועיצבן אותי שלא יכולנו לדבר היום , כי עדיין המערכת לא מסודרת , ואני לא יודעת מתי ההפסקות שלו ,
והיום בעיקר לא הצלחנו לדבר בזמן הלימודים שלו.
כלומר מ12 וחצי בצהריים בערך עד עשרה ל4 לא דיברנו ,
ושוב , לא יכולתי לדעת שבעשרה ל4 תהיה לו הפסקה של עשר דקות.
וגם זה לא כמו בעבודה שלו שהיה לו 20 דקות רבע שעה לדבר.
עכשיו יש לו רק 10 דקות לדבר וזה כלום.
אני אומרת משפט וחצי וכבר הוא צריך לסיים.
ואני הרגשתי כבר שאני לא יודעת מה יבוא קודם - השבר או ההתפרקות מכול הלימודים שלו ;~~~~~~~~;
ואני מאוד מקווה לא להתפרק בסופ''ש או היום כשאדבר איתו שוב יותר מאוחר בערב.
כי אני מנסה לא להשתגע , אבל הביעה היא שאני לא מוצאת דברים לעשות כדי להעסיק את עצמי בזמן שהוא לומד.
השבוע הזה פשוט קשה לי מדיי עם כול השינויים האלה ,
בעיקר כשהכול לא מסודר ולא יודעים מתי תהיה הפסקה ומתי נדבר.
וגם אם הייתי עושה דברים , אז זה לא היה מונע ממני מלחשוב מתי נדבר שוב וכמה זמן.
אבל היום בגלל שלא יצא לנו לדבר וגם פספסתי אותו , אז הראש שלי לא הפסיק להציק לי ולחשוב כמה אני הולכת לשנוא את הימים האלה , ושמעצבן שלא יצא לנו לדבר במהלך הלימודים שלו.
ומי יודע מתי נדבר בערב.
כי הוא מסיים רק ב 6 וחצי ועד שיגיע הביתה זה יהיה 7 ומשהו ,
ואני חד פעמי רוכבת היום ב7 כנראה עד 7 וחצי או רבע ל8 ועד שאהיה בבית זה יהיה 8 ומשהו.
ובקיצור נראה לי שנדבר כבר רק בערב/ לילה ושוב שיחה קולית פעם השלישית השבוע שזה גם קצת קשה מערב לערב לעשות שיחה קולית כול לילה ,
אבל אין ברירה כי אי אפשר ממש לכתוב בווצאפ שיחה שלמה על איך עבר היום.
יותר קל לעשות שיחה קולית ולשמוע את הצד השני איך עבר עליו היום ולדבר על עוד דברים מאשר לכתוב.
ובנתיים אניי פשוט שונאת את כול המצב הזה של הלימודים שלו!!!!!! >.<''
והסופ''ש משום מה נראה פשוט רחוק יותר מאשר כשהוא עבד.
ובקיצור קשה לי עם הכול עכשיו.
>~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~<''
