אוקיי חברים אז ככה:
אחרי שלא ראיתי את החבר שלי מאז שישי הקודם , והייתי בבית במשך 7 ימים רצוף כי לא יכולתי לצאת ולא ראיתי ולא שמעתי אף אחד,
אז סוף סוף היה לי מפגש איחוד עם החבר שלי *__*
עכשיו בגלל שהנפש שלי עדיין לא חזרה לעצמה , ואני מרגישה עדיין שיש ניתוק בין הנפש לגוף,
אז לא יכולתי כול כך להרגיש בעוצמות את כול מה שעשיתי עם החבר.
כלומר הרגשתי , והלב קצת דפק, והיה לי כייף ומאוד נהניתי , ומאוד שמחתי שלמרות שעדין היה לו קצת קשה , הוא בא להיות איתי כמה שעות,
אבל משהו בפנים היה קצת מנותק.
מרגיש לי כאילו הנפש שלי מגנה על עצמה מאכזריות וכאב העולם או משהו כזה.
אז בהתחלה הוא היה במצב רוח לא משהו כי חמישי הוא היה קצת בדיכאון בגלל הלימודים שלו,
וכשהוא בא אליי , זה עדין קצת השפיע עליו מיום האתמול,
אבל עדיף לחוות קושי נפשי פיזי ביחד מאשר להישאר עם זה לבד עוד יום.
אז לי לפחות זה עשה טוב שהוא בא והיה איתי , והזכרתי לו שהקשר והביחד שלנו נותן כוח ומשמעות במצבים קשים,
והיום הרגשתי משהו אחר איתו.
המפגש איתו היום היה שונה בהרבה מאוד ממפגשים קודמים שלנו.
הרגשתי משהו מיוחד.
וזה כנראה בגלל שלא ראינו אחד את השניה מהסופ''ש הקודם , וזה נתן יותר תשוקה ולהט וחשק לראות ולהיות ביחד שוב.
אז היינו בחדר שלי , וקצת דיברנו , והראיתי לו את המצגת היפה שעשיתי בשבילו כדי לשפר לו את המצב.
ואז פשוט היינו במיטה שלי ביחד , והתחבקנו הרבה , ניסיתי ממש להעביר ולתת לו כוח ואנרגיה והרבה חום ואהבה כדי לחזק את הנפש ואת ההרגשה שלו אחרי שהוא לא ראה אותי הרבה זמן,
התלטפנו הרבה , והיו גם הרבה נשיקות,
והיינו פשוט צמודים אחד לשניה , הרבה חיבוקים, נשיקות, ליטופים, מגע, אינטימיות, וקירבה,
התבאסתי קצת שהפייק מחזור מונע ממני מלפעול ולהיות פעילה מינית באופן חופשי , אבל לא נתתי לזה לעצור אותי.
הצלחנו קצת לגעת באיברים אחד של השנייה , וזה היה נחמד.
ואז לקראת 2 וקצת אני חושבת , סיימנו , ועוד קצת דיברנו וצחקנו ואכלנו קצת ושתינו, ואז יצאנו לסלון והוא הכין לעצמו קפה , והינו עוד קצת עם הכלבה שלי ,
ואז חזרנו שוב לחדר שלי כדי להתארגן ולצאת כי הוא כבר היה צריך ללכת,
אז הייתי איתו עוד קצת בחיבוקים ונשיקות לפני שהוא הולך,
ובקיצור למרות שהיה לי קצת קשה להרגיש , הצלחתי ליהנות ולשמוח מזה שהוא בא והיה איתי,
ומצחיק שרצינו לדבר על דברים חשובים מה עושים ואיך מתקשרים וכמה ובאיזה אופן בזמן הלימודים שלו , אבל זה אפילו לא עלה על הפרק.
הוא סיפר לי על ההרגשה שלו בלימודים בקטנה אבל זהו.
לא דיברנו על מה שקשור אלינו.
אני עדיין עכשיו לא מרגישה כלום בתוכי ,
אבל מניחה שייקח עוד קצת זמן לנפש שלי לצאת מהמצב שבו היא נמצאת כרגע.
לבנתיים זה טוב לי , כי כול הכאבים הפיזים שאני מרגישה משתיקים את הרגשות וכול המחשבות שיש לי בראש , וזה עזר לי לא להתחרפן בבית במשך 7 ימים רצוף.
כי אם לא הייתי במצב שאני נמצאת בו עכשיו , והייתי 7 ימים בבית רצוף
אז הייתי משתגעת ומתחרפנת מרוב מחשבות ורגשות.
ככה אני פשוט שקטה ולא חושבת יותר מדיי על דברים.
ובקיצור היה מפגש טוב עם החבר שלי היום , ואני מרגישה מרוצה ומסופקת ושמחה,
ומקווה שהצלחתי לתת להעביר לו מספיק כוח ואנרגיה וחום ואהבה להמשך היום הזה עד שניפגש מחר,
וניסיתי גם לתת לו נקודת מבט חיובית על זה שאני אבוא לישון אצלו מתישהו , שהוא יראה את זה באור חיובי ולא שלילי.
שהוא לא צריך להיות אחראי עליי , שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה חופשי הליכות נסיעות שיעורים , ואני פשוט יעשה את הדברים שלי , אראה טלוויזיה , אהיה קצת בטלפון , אולי אקרא קצת סוף סוף.
בקיצור שיחשוב על זה במוד חיובי ולא שלילי.
וזהו.
ואגב לא מצאתי סרט מעניין לראות מחר , אז אם יש לכם המלצה על סרט מענין אני אשמח.
ואם לא נמצא סרט , אז הצעתי לו שפשוט נלך לאכול ביחד איפשהו.
אז אמרנו או שנאכל משהו בסינמה ,
או שאם לא יהיה גשם אז נלך לפארק הלאומי ונאכל שם ואז נטייל או שנטייל ואז נאכל .
אנחנו נראה מחר לפי מזג האוויר מה אנחנו עושים.
ואני חושבת שגם הייתי מספיק בבית.
אם אני רוצה לעזור לעצמי ולנפש שלי להיפתח שוב ,
אז אני צריכה לנסות לצאת , גם אם החוץ עדיין לא ישפיע עליי , להיות עם החברים והאנשים שאני אוהבת , עשוי אולי לעזור לי קצת עם הנפש שלי.
למרות שעדיין קצת כואב ולא נוח לי עם הגוף שלי , אני צריכה לנסות ולראות מה אני מרגישה עם זה.
קשה זה בטוח יהיה לי.
לנסוע , ללכת , להיות שעה וחצי בקבוצה עם החברים , ואני בטח עדיין לא מרגיש כלום.
אני סתם אשב שם , ואנשים ידברו , ולא יהיה לי אכפת מכלום.
אבל עדיף לנסות מאשר להימנע שוב.
וסורי עם עירבבתי את מה שקורה איתי עם המפגש היום של החבר שלי.
הכול התערבב לי ביחד חחח XD
לא נורא , אתם תשרדו את זה.
אז זהו לעכשיו.
הלכתי לנוח קצת.
;){kind=link}