אוקיי חברים
אז אחרי שהמצבים של שנינו בשישי גרמו לנו לא להיפגש הגיע שבת.
ואז שבת בבוקר הוא התעורר מאוחר ואמר לי שהוא חולה (מקורר עם חולשה) ובאותו רגע ידעתי שהלך עלינו. שכבר אין סיכוי שניפגש.
ואז אני התעוררתי בצהריים והתחלתי לעשות דברים , להתקלח ולטייל עם הכלבה , והרגשתי סוג של חולשה וקושי מסוים .
בקיצור לקראת 3 וחצי בערך הוא סימס לי בשאלה אם הוא יכול לבוא אליי בשעות הקרובות? שזה בסביבות 4 וחצי כזה , אז אמרתי שכן. סבבה. אם אתה יכול אז תבוא.
אז הוא עשה מאמץ למרות שלא הרגיש משהו ובא.
אז החלטנו לעשות הליכה קצרה לגבעה ( למקום שלנו) לנשום קצת אוויר ,
ותשמעו למרות שסיימתי את הבידוד המעצבן הזה ויצאתי החוצה , לא כזה התלהבתי .
גם בדרך לגבעה ובגבעה עצמה לא היו הרבה אנשים.
אנשים אשכרה מקשיבים להוראות , ונשארים בבית.
לא יוצאים.
ואלה שכן יוצאים אז חלק מהם לובשים מסכה על הפה.
אבל היה נחמד להיות שוב במקום שלנו קצת זמן.
אז היינו שם 20 דקות חצי שעה בערך,
והייתי בטוחה שאני ארגיש מוזר להיות איתו , כי עברו איזה 3 שבועות מאז ושני סופ''שים,
אבל התנהגתי ממש בטבעיות כאילו הוא תמיד היה כאן איתי.
ואז חזרנו לבית שלי ,
והייתי בחדר שלי כמה שעות.
וגם בחדר שלי התנהגתי דיי בטבעיות .
לא הרגשתי מוזר בשום דבר שעשינו.
פשוט שמחתי שאני שוב איתו , והוא איתי , ואנחנו קרובים , נוגעים אחד בשניה, מחדשים את הקשר והקירבה בינינו , וזה הרגיש טוב.
פשוט אני עדיין מעכלת את כול המפגש הזה. קצת קשה לי.
אבל בגדול אני שמחה שהוא עשה את המאמץ ובא להיות איתי למרות שהוא קצת חשש בהתחלה.
אבל בסוף הכול היה בסדר והיה כייף ונחמד,
ושמחתי לראות ולהיות איתו אחרי הרבה זמן שכול כך חיכיתי לזה ורציתי כול כך .
וזה קרה סוף סוף.
אז זהו.
מקווה שמכאן זה יהיה פתח למפגש הבא שלנו בין אם באמצע השבוע או בסופ''ש הבא (בתקווה שזה יקרה כמו שצריך הפעם).
אז שיהיה לכולנו שבוע חדש וטוב.
;){kind=link}