אוקיי חברים
אז השבוע חבר שלי התחיל את המכינה שלו , ולשבוע הזה יום רביעי זה היה היום האחרון ללימודים והוא עבר את זה דווקא דיי בסדר , עדיין נצטרך ביחד ללמוד את הלו''ז של השעות ומתי לדבר אבל לבנתיים , יחסית לשבוע הראשון זה עבר בסדר ובהצלחה.
עכשיו במקרה , לגמרי במקרה , הכי ספונטני שיש- הוא הציע לי בבוקר שנלך לים! הכי ספונטני שיש..
ולי לפעמיים קשה לזרום עם ספונטניות כי אני צריכה הכנה מראש של לפחות יום או יומיים גג שלוש ימים.
אבל הפעם ישר הסכמתי לו!
זה כן הפתיע אותי , והפך לי טיפה את הראש כי לא ציפיתי לזה שזה יקרה דווקא ברביעי , אבל המצב בבית שלי עם ההורים היום בגלל הקורונה היה פשוט גיהינום והם ממש עברו את הגבול וזה נהיה פשוט לא נעים , כך שהבילוי והנסיעה לים, היה פשוט במקום.
מה גם שעדיין בשנה הזאת לא יצא לנו ללכת לים בערב.
היינו 3 פעמיים אני חושבת בים אבל בוקר צהריים.
אז הפעם , פעם ראשונה יצאנו לים בערב בסביבות 6 והגענו בסביבות 7 אני חושבת,
והיינו שם עד 22:30 בערך , ולקראת עשרה ל 23:00 התחלנו להתקפל וללכת משם.
מה שכן הוא ראה אותי נשברת ובוכה מהמצב שהיה לי בבית עם ההורים שלי , כי מה שהיה עבר באמת כול גבול ברמות שלא חשבתי שזה יקרה ( אל תדאגו לא היו מכות היה משהו אחר).
וכול הדרך הייתי שבורה ובכיתי וסיפרתי לו מה קרה,
והייתי ממש בלי מצב רוח
אבל ידעתי שאם אני איתו בים זה יעזור לי.
בדרך כלל הים משחרר אותי,
וזה באמת כך היה.
בים נרגעתי ועוד דיברנו על מה שהיה ,
והוא באמת ניסה להכיל ולהבין אותי ולדבר איתי , ולעזור ולתמוך ולהיות שם בשבילי,
וממש הרגשתי שאני יכולה להיפתח לדבר ולשתף אותו , והוא יהיה שם בשבילי להקשיב לעזור ולתמוך,
ואני ממש נהניתי מהבילוי הזה בערב בים איתו.
אומנם אני עדיין קצת מעורערת מכול המצב הנפשי שנהיה בבית עם ההורים שלי,
אבל לפחות לא הייתי צריכה להתמודד עם זה לבד.
ויש מצב שאולי בסופ''ש הזה אני אברח אליו כלומר שאשן אצלו ואתרחק קצת מהבית שלי כדי להתאוורר מכול המתח שיש בבית בגלל המצב של הקורונה.
ואז אני ארגע קצת , אולי ההורים שלי גם ירגעו קצת ,
ואז אני אחזור הביתה.
אבל אני עוד לא סגורה על עצמי.
נראה מה יהיה המצב ביום שאחריי , ואז אני אחליט אם להיות אצלו ואז לחזור הביתה או לבוא אליו לסופ''ש ואז בשבת איפשהו לחזור הביתה.
נראה כבר.
וזהו לעכשיו אני חושבת.
;){kind=link}