אוקיי
אז אחרי שחזרתי מחבר שלי ברביעי בצהריים והצטברו אצלי ואצלו כול מיני עניינים ורגשות ותחושות כשהייתי אצלו,
אז היום כשהוא בא , דשיברנו על כול הדברים שהיינו צריים לדבר בעיקר.
פחות אינטימיות יותר דיבורים על מה שהיה צריך לדבר כדי לסדר את העניינים.
אז דבר ראשון שדיברנו היה על מעבר דירה ביחד .. הוא קצת חושש מזה מלגור לבד בבית משלו , אבל הוא כן רוצה שזה יקרה וכנראה שאם זה יקרה זה יהיה כנראה לגמרי לבד - רק עם עצמו לבד בבית שלו, בלעדיי.
ולא שזה מפריע לי.
כי גם ככה אין לי עדיין עבודה ואני לא יכולה לשלם כלום, וגם אני בעצמי עדיין לא חשבתי על לעזוב את הבית ולעבור לגור לחיות עם מישהו בבית לבד.
אז זה עדיין מוקדם אני חושבת.
במקסימום אני אבוא לבקר אותו בבית שלו אם הוא ירצה כמובן.
אחרי זה עשינו הפסקה קלה של מנוחה כדי שנוכל אחר כך להמשיך לדבר על שאר הדברים שהיינו צריכים.
אז עשינו מנוחה קלה ,
ואחרי המנוחה דיברנו על מה שהיה כשהייתי אצלו ומה שקרה בים.
והבנתי שלהיות אצלו במשך השבוע זה לא הכי טוב כי אין לו זמן אליי כמעט בכלל.
אני הרגשתי ממש לבד כשהייתי אצלו .
ושיותר עדיף כמעט להיות אצלו בסופ''ש שישי שבת כי אז יש פחות דברים לעשות , כלומר שהוא צריך לעשות,
והוא יכול להיות יותר איתי מאשר עם עצמו.
וגם שהיה לו קצת קשה כשהייתי אצלו באמצע השבוע יומיים ברצף דווקא בגלל הדברים שהוא עשה.
ואז דיברנו על זה שהוא קצת נפגע ממני כשלא הקשבתי לו , ואמרנו שגם אם בלי כוונה אני פוגעת בו והוא נפגע ממני , ואני לא מבינה על מה אני צריכה לבקש סליחה , אז כדי שהוא פחות יכעס עלי, אני צריכה לבקש ממנו סליחה כדי שהוא ירגע .
אבל הוא הבין בעצמו שהוא קצת הגזים עם הכעס שלו כשהוא יאיים על הקשר שלנו , ורצה שאחזור עוד בשלישי בערב הביתה מרוב כעס ואי נעימות שאולי הוא לא ידבר איתי.
אז אני ראיתי את התמונה והבנתי שכן כדאי לי להישאר , כי ידעתי שבבית שלו יהיה אפשר להירגע ולדבר בנחת על מה שהיה בים , ולהבין יותר מה קרה.
וגם להתפייס אחד עם השנייה.
והוא גם הסביר לי כול מיני דברים על עצמו שקשה לו להישאר הרבה זמן בחדר עם מישהו או מישהי וכול מיני דברים בסגנון.
ושבהתחלה חשבתי שבשבת הוא לא רוצה לראות ולהיפגש איתי כי היינו ביחד כול השבוע וגם היום היינו ביחד,
בגלל שרציתי בשבת לנסוע עם ההורים שלי לקיבוץ נען ואז אמרתי לו או שאני נוסעת לקיבוץ נען או באה אליו,
אז הוא אמר שהוא מעדיף שלא ניפגש כי אני נוסעת לקיבוץ נען,
ואז הרגשתי כאילו שהוא לא רוצה להיפגש איתי כי גם ככה היינו ביחד.
אבל אני פשוט הסברתי לו שאפשר להיפגש בפארק כולשהו ( אם לא בבית שלו) אחרי שאחזור מהביקור עם המשפחה בנען , אז נראה מה יהיה בשבת בערב ומה נעשה.
וגם היה דיבור על כיויים שאנחנו קוראים אחד לשניה.
שעיצבן אותו שהוא קורא לי בכינויים מסויימים שאני אוהבת , אבל אני לא מחזירה לו באותם כינויים.
ושהוא רוצה שזה יהיה הדדי.
שאם הוא קורא לי מדיי פעם בכינויים שאני אוהבת , אז גם אני צריכה להחזיר ולקרוא לו אותו הדבר.
נגיד שהוא קורא לי - נסיכה כן? אז כיביכול אני גם צריכה לקרוא לו בחזרה נסיך.
בנתיים זה מסתכם ב- מאמי, חיים שלי, חיימי וכול זה.
לא שזה מפריע לי שזה ככה כן? אני דיי סבבה עם הכינויים האלה,
אבל כנראה שהוא פשוט רוצה קצת יותר.
כלומר לקבל בחזרה את מה שהוא נותן לי.
ושורה תחתונה - כן היה חשוב שדיברנו על הכול
אבל הרגשתי שהוא חסר לי.
אפילו שהוא היה איתי , ודיברנו ,
אז הרגשתי פשוט שהוא חסר לי גם באינטימיות שלנו שהייתה היום אבל מעט מאוד לא כמו בדרך כלל.
והזמן עבר דיי מהר לא יותר מדיי מהר אבל עבר מהר, שבקושי היה לי זמן לאינטימיות איתו עד שהוא כבר היה צריך ללכת.
וזהו.
וכנראה שאולי רק עוד שבועיים אני אהיה אצלו שוב.
אני עוד לא יודעת איך אני מרגישה אחרי כול השיחה הזאת.
אבל לפחות הבנתי כמה דברים שלא היו ברורים לי קודם.
אז עד כאן לעכשיו.
;){kind=link}