אוקיי חברים
אז בשלישי בערב הלכתי עם חבר שלי לים והפעם בחזרה לחוף הצוק אחרי שנפגעתי ממנו קשות בחוף תל ברוך בשלישי שעבר כשהייתי אצלו,
וידעתי שבחוף הצוק אנחנו תמיד מדברים ומסדרים עניינים בין עם בינינו או שקרה לי משהו או שרבתי עם ההורים שלי.
אנחנו תמיד פותרים שם את הכול , וחוזרים נקיים יותר מאיך שבאנו.
עכשיו כשיצאתי מהבית , התחיל לי כאב ראש ולאט לאט זה פשוט התחיל לגדול ולגדול , ועד שהגענו לחוף, הראש שלי כבר התפוצץ , ממש כאב לי הראש ברמות קשות,
וחשבתי שהים יוכל לעזור לי ולהעביר את זה , אבל הפעם זה היה חזק מדיי מכדי שהים יעזור לי לרפא את זה.
מה גם שהפעם הים היה כול כך סוער שזה כמעט בלע את כול החוף, ולא השאיר ממנו מקום לשבת בכלל.
אז אחרי שאכלנו קצת ליד הקיוסק , הלכנו לשבת על החוף שבקושי היה חוף וגם ריק מאנשים ( לא מפתיע בהתחשב בזה שהים לא השאיר חוף לשבת עליו).
מזכירה שהינו בערב שם לקראת לילה כזה ( כמו תמיד).
בכול מקרה רציתי פשוט לדבר איתו על הריחוק הזה שהרגשתי ממנו כשניסיתי להתקרב אליו והרגשתי שהוא מתרחק ממני,
ובהתחלה הראש כול כך התפוצץ לי שבקושי יכולתי לדבר.
כבר לא רציתי לדבר.
רציתי פשוט שקט ולא לדבר בכלל.
אבל כן סיקרן אותי המהלך הזה שלו שהוא אמר לי שהוא מנסה להתקרב אליי אבל בפועל אני מרגישה שהוא מרחיק אותי ממנו.
כלומר הרגשתי ריחוק ממנו , בקירבה, במיניות, ובאינטימיות שלנו בימים האחרונים מהרגע שבאתי אליו ועד סופ''ש שגם היינו ביחד ( רביעי וחמישי כבר הייתי בבית כשחזרתי ממנו ברביעי בצהריים).
ואז הוא הסביר לי פשוט שלפעמיים הוא לוקח ממני ספייסים (מרחק) כדי להתקרב אליי בחזרה.
כלומר מתרחק (לא בכוונה) כדי להתקרב אליי שוב כדי שיהיה לו יותק חשק ותשוקה אליי בחזרה.
ובאמת שלא הצלחתי לדבר יותר מדיי.
ממש כאב לי הראש ברמות שזה הרג אותי כמעט.
והים הפעם לא עזר לי בכלל.
וממש הייתי עייפה וגמורה אתמול.
אבל לפחות הבנתי קצת את הקטע שהוא התרחק ממני ושהרגשתי שהוא מתרחק ממני.
ובכלל מרגיש לי בימים האחרונים שאני מנסה להתקרב אליו , ורוצה יותר את הביחד,
והוא מעדיף להתרחק קצת ולהיות בלבד שלו.
אני קצת יכולה להבין למה.
כי השבוע היינו הרבה ביחד.
כלומר בשבוע שעבר הייתי אצלו משני בערב עד רביעי בצהריים,
ואז בשישי היינו גם ביחד, וגם בשבת היינו ביחד,
וגם בקבוצה בראשון השבוע היינו ביחד,
וגם שלישי בערב היינו ביחד.
ונראה לי פשוט שכול הימים האלה שהיינו ביחד, היה כנראה יותר מדיי בשבילו, שהוא הרגיש צורך להתרחק ממני גם במיניות, גם בקירבה, גם בביחד, וגם באינטימיות שלנו.
ויצא שאני רציתי בשלישי בים בערב לנסות להתחבר ולהתקרב אליו מחדש, אבל כאב הראש חיבל לי בתוכניות ולא איפשר לי להרגיש כלום. ממש כלום!
לא הרגשתי כלום חוץ מכאב ראש מפוצץ אחד גדול.
והיום הייתה לנו שיחה קטנה בצהריים שבה הוא אמר לי שהוא מרגיש עייפות נפשית ,
ושאלתי אותו אם זה קשור אלינו.
אז הוא אמר שאנחנו , הביחד שלנו, זה חלק קטן מהעייפות שהוא מרגיש היום.
ואני חושבת לעצמי- למה?
למה הביחד שלנו משפיע עליו אפילו אם זה חלק קטן?
הביחד שלנו אמור לחזק ולתת לו כוח,
לא לעייף אותו עד כדי עייפות נפשית.
זה נכון שלתחזק קשר זה מעייף וקשה , וגם כשנמצאים ביחד זה בסוף מעייף,
אבל למה זה צריך להשפיע ככה בצורה כזאת?
ואני יודעת לרוב שהוא צריך הרבה את הספייס והלבד שלו,
ואני שואלת את עצמי מה אני צריכה לעשות- להתרחק ממנו? להתקרב אליו? לא לדבר איתו? להניח לו?
כי ללחוץ עליו אני לא לוחצת ,
ואני נותנת לו ספייס וכול מה שהוא צריך.
אבל זה באמת נראה שאני רוצה יותר את הביחד
והוא רוצה יותר את הלבד
כי הרי לפני שבאתי אליו בשני, הוא לא הרגיש את הצורך הזה של הספייס, והלבד, והוא לא התרחק ממני.
דווקא היינו מאוד קרובים והרגשתי קירבה ואינטימיות חזקים ממנו בקשר שלנו.
ועכשיו משהו השתנה.
פתאום הוא מתרחק ממני , וצריך ספייס, ואת הלבד שלו,
ופתאום הוא הרגיש עייפות נפשית מכול מיני דברים שהוא עשה השבוע, ובין כול זה חלק מהעייפות הנפשית זה גם הביחד שלנו שתופס חלק קטן מהעייפות הנפשית שלו היום.
כבר היו לו עייפויות נפש בעבר מדברים שהוא עשה , אבל זה לא הגיע לרמה שגם הביחד שלנו כלול ונמצא בתוך זה.
בקיצור, אני מבינה שהיינו ביחד הרבה , ויכול להיות שזה גרם לזה שהוא צריך קצת ספייס ולבד וכול זה.
אבל אני פשוט יודעת שכאשר הוא יתחיל את הלימודים שלו , אז בכלל לא יהיה לנו את הביחד הזה, ואז באמת הוא יישאר לבד הרבה זמן בלעדיי.
וזהו.
כרגע פשוט הוא הלך לנוח קצת , להיות עם עצמו כמה שעות.
ואני מקווה לטוב בערב איכשהו.
ואני בסדר פחות או יותר.
מנסה להתאושש מכאב ראש של יום האתמול.
;){kind=link}