אוקיי אז אחריי שבוע קשה של ספייס ולבד, והרבה רגשות ,
שאני כבר כמעט השתגעתי מרוב כול הרגשות שלי ,
ואחרי 5 ימים שלמים שבהם לא ראיתי את חבר שלי כי נתתי לו ספייס,
אז שבת סוף סוף נפגשנו כי איכשהו יצא ששלישי לא נפגשנו , ושישי רציתי לעמוד על ההחלטה שלי שהוא לא יבוא,
אבל שבת.. אמרתי שאם נרצה להיפגש בערב אז נעשה את זה.
אז בהתחלה קבענו לפארק ב8 וחצי בערב
ואז כשהוא בא , החלטנו שנעשה נסיעה ביחד , אז עשינו נסיעה לפני שהגענו לגבעה ( החלטתי ללכת לגבעה בגבעתיים במקום לפארק) ,
ובנסיעה דיברנו על כול מיני דברים , וצחקנו ושמענו קצת מוזיקה , והצלחתי להשתחרר וליהנות מהנסיעה כי גם סוף סוף יצאתי מהבית אחרי שהייתי 5 ימים בבית עם עצמי.
ואז אחרי הנסיעה נסענו לגבעה , ודיי שמחתי לחזור לשם,
כי הפעם האחרונה שהיינו שם ביחד בגבעה היתה כשהוא בא אליי בפעם הראשונה אחרי שיצאתי מהבידוד , ומאז לא היינו שם.
אני היתי שם עוד פעמיים או פעמיים לבד בלעדיו בבוקר.
אז גם היה נחמד.
טיילנו קלות , ואז התיישבנו על הספסל לדבר קצת ,
ואני מניחה שפשוט ניסיתי לזרום עם הפגישה שלנו.
כאילו אחרי 5 ימים שלא ראיתי אותו,
אני דיי בטוחה ששמחתי לראות ובטח ששמחתי להיות איתו.
אני מניחה רק שניסיתי לזרום ולא להתלהב יותר מדיי.
כן התרגשתי וחיכיתי למפגש איתו,
ושמחתי והתרגשתי שעשינו את הנסיעה שעה , ואז עוד שעה ככה היינו בגבעה ודיברנו על כול מיני דברים.
אני רק מקווה שלא הזיתי את כול זה חחחח.
חזרנו לביחד שלנו שהיה כול כך חסר כול השבוע
ואני מניחה שאני עוד לא בטוחה מה קרה בדיוק.
הכול קרה כול כך מהר - הנסיעה, והזמן איתו בגבעה.
ועבר לי גם דיי ממש מהר..
אני חושבת שהיינו ביחד שעתיים וחצי?
כאילו מהרגע שהוא בא לאסוף אותי שזה 8 וחצי , עד הרגע שחזרתי הביתה שזה היה 11 וקצת בלילה כבר.
זה עבר לי ממש אבל ממש מהר!
כאילו בטיל.
הנסיעה עברה לי מהר,
וגם הזמן בגבעה עבר לי מהר.
אם זה עבר מהר כנראה שזה אומר שנהניתי XD
אז זהו.
מקווה שמכאן נחזור לשגרה ולביחד שלנו, ולשיחות הנורמאלית שלנו.
ומקווה שמכאן דברים יתחילו פשוט להסתדר איכשהו על הצד הטוב.
;){kind=link}