אוקיי חברים אז ככה:
אחרי שבוע לא פשוט שבו לא ראיתי את חבר שלי כי הוא קצת נכנס למצב רוח קשה של דיכאון ב3 ימים האחרונים,
אז בחמישי אמרנו שנעשה מאמץ להיפגש ולראות אחד את השניה לפני הסגר שיהיה 3 שבועות.
עכשיו אני קיבלתי בחמישי מ' ( הבנות יודעות מה אני מתכוונת) ,
ולא תמיד נוח לי להיות אצלו כשאני במצב הזה.
אבל עשיתי מאמץ , ובאתי אליו כי בשבת הקודמת לא יצא לנו.
אז כמעט לקראת 8 בערב , ההורים שלי הביאו אותי אליו ,
והייתי קצת מעופפת ולא בדיוק מחוברת לעצמי.
הרגשתי מאוד מוזר לחזור אליו הביתה , ולראות אותו.
הרגשתי כאילו לא ראיתי אותו הרבה זמן , כי באמת עבר הרבה זמן מאז הסופ''ש הספונטני האחרון שישנתי אצלו.
אז בהתחלה עלינו לחדר שלו, והיינו שם שעתיים ופשוט רק דיברנו על כול מיני דברים.
אני ישבתי על המיטה , והוא על הכיסא.
וכשהסתכלתי עליו , פשוט הרגשתי מוזר.
לקח לי זמן לזכור אותו , להבין שאני באמת שם שוב, שאני איתו בחדר.
אז אחרי שעתיים של דיבורים ופתיחות תקשורתית על כול מיני נושאים שעלו,
יצאנו מהחדר לאכול ביחד.
אז היינו במטבח , ואכלנו ביחד , וקצת דיברנו, וזה היה נחמד.
ואז עלינו בחזרה לחדר שלו , וכבר היה קצת מאוחר בלילה ו..
בואו נגיד שלא ממש תיכננתי להישאר לישון אצלו, אבל גם לא רציתי ממש לחזור הביתה בכזאת מהירות אחרי שעתיים שלוש אצלו.
אז בהתחלה היינו סוף סוף באינטימיות שלנו וזה הזכיר לי אותנו , חיבר אותי בחזרה אלינו שוב,
ובגלל שאני ב מ' אז הרגשתי מאוד עייפה , ושלא היה לי כוח לכלום או לזוז ולהתחיל לנסוע עכשיו הביתה בחזרה,
אז החלטנו שאני אשאר לישון אצלו ( למרות שלא היו לי הדברים שלי בכלל, כי לא התכוונתי מההתחלה להישאר לישון אצלו).
אבל הרגשתי שגם בשבילו, וגם בשבילינו , וגם בשבילי , זה יהיה נכון להישאר לישון אצלו כי אני לא יודעת מתי אראה אותו שוב , ומתי אשן אצלו שוב.
אז נשארתי לישון אצלו והוא ממש שמח שנשארתי.
היה לו כייף שנשארתי איתו לישון,
וגם אני שמחתי שנשארתי לישון אצלו כי רציתי את זה.
והלילה ביחד עבר יחסית בסדר.
נרדמנו בהתחלה , ואז התעוררנו דיברנו קצת , והינו באינטימיות שלנו,
ואז לאט לאט שוב נרדמנו בצורה דיי חזקה אני חושבת כי אני זוכרת שחלמתי , וגם הוא ישן ונרדם דיי טוב,
ובסך הכול הלילה איתו עבר טוב , והיה לי כייף ונעים.
ואז הגיע הבוקר.
ובבוקר גם היה לי דיי נחמד.
לפני שהוא קם הוא נשאר איתי קצת במיטה ושוב היינו קצת באינטימיות שלנו,
והרגשתי ממש נעים וטוב עם זה.
מין הרגשת חמימות כזאת שמתעוררים כזה בבוקר , ואז הוא נמצא ביחד איתי.
ואחרי זה הוא כבר קם , התארגן על עצמו , ולי לקח עוד כמה דקות לקום ולהתארגן על עצמי.
כשקמתי , ואחרי כול ההתארגנות שלי,
ירדתי לסלון לאכול ולשתות משהו,
וןאז לקראת עשר, הוא יצא להליכה עד 11 בערך, ואני נשארתי בחדר שלו וראיתי טלוויזיה וקצת נחתי.
ובגדול פשוט חזרתי הביתה לפני הסגר.
רציתי בעיקרון להישאר איתו לחג אבל גם רציתי להיות עם המשפחה שלי בחג.
ועכשיו באמת יש סגר שמתחיל היום ב2 ועד סוף חג סוכות , ומי יודע אם יאריכו אותו או לא..
מה שכן אני יודעת שאני לא רוצה לתת לסגר הזה למנוע ממני ומחבר שלי להיפגש.
כי איו סיכוי שאני לא אראה אותו 3 שבועות! זה קשה מדיי!!!
בסגר הקודם הצלחנו לפרוץ את ההגבלות של ה100 מטר והסגר וכן להיפגש לפחות בימי שישי.
נראה עכשיו מה יהיה.
במקסימום , אימא שלי תעזור לנו להיפגש בזמן הסגר.
בין אם זה להביא אותי אליו או שהוא יבוא אליי.
וזהו.
אני שמחה שקיבלתי את ההחלטה להישאר לישון אצלו למרות שאני ב מ'.
כי גם לא ידעתי מתי תהיה הפעם הבאה שתהיה לי הזדמנות להיפגש ולישון אצלו.
אז כול הזדמנות שיש לי , אני קופצת עליה , מנצלת אותה , ובאה אליו ,וגם מנצלת את ההזדמנות להישאר.
וזה מה שעשיתי.
אגב היום חמישי הרגיש לי כמו שישי בערב , והיום הרגיש לי כמו שבת כזה.
אין, הסגר הזה הולך להפוך לי את הראש , ואני לא אדע באיזה יום אני חיה.
בקיצור חברים,
שיהיה לכולנו חג שמח , ושנה טובה ומתוקה ושקטה,
ואמן שנצליח לעבור את הסגר ואת הקורונה הזאת בשלום,
ושנסיים עם הסגר כמה שיותר מהר , ושלא תהיה לו הארכה.
אז חג שמח ושנה טובה,
ואוהבת את כולכם!
3>>>>>>>>>>
