אוקיי חברים אז ככה:
אחרי שהייתי אצל חבר שלי בסופ''ש הקודם,
אז אמרנו שסופ''ש הזה כלומר שישי הוא יבוא אליי , כי הגיע הזמן שהוא יחזור אליי קצת , כלומר לבקר אותי בבית שלי אחרי שהייתי אצלו כמה וכמה פעמיים.
אז הוא בא אליי היום , והגיע לקראת רבע ל1 כזה אני חושבת כזה , והיה איתי פה עד 5 וחצי בערך ( 17:30).
5 שעות וקצת.
אז בהתחלה נכנסנו לחדר שלי , אני ישבתי על הכיסא , והוא שכב על המיטה שלי,
ורק דיברנו על הלימודים שלו , שמתחילים עוד שבוע ב18.10 , ומה אני יכולה לעשות בזמן שהוא ילמד רוב הזמן.
כאילו ניסינו להבין מה קורה איתי , ואיך אני מרגישה , ולמצוא פתרונות לתעסוקות בסגר לא סגר הזה בתקווה שנצא ממנו כבר , שאני יכולה לעשות בבית או בחוץ בזמן שהוא ילמד.
אז יש לי את הכתיבה,
ואת הספר שלי שאני יכולה לקרוא,
ואת המוזיקה שלי,
וטלוויזיה שאני יכולה לראות,
ויוטיוב ,
ואת הבלוג לכתוב,
ואני יכולה לצאת החוצה להליכה
או לעשות יוגה בבית,
ואני יכולה לדבר עם חבר או חברה שלי חוץ ממנו,
ואני יכולה לעזור בבית (בנתיים אני עושה מדיי פעם כלים),
ואני יכולה לקחת את הקורס צילום בזום ,
כאילו לא חסר לי מה לעשות אבל...
אבל יוצא שאני נמצאת במין מרדף מעצבן ומוזר כזה שאני צריכה לחפש כול יום מה לעשות כדי להעסיק את עצמי,
ואני שמה לב פתאום שאם אני לא עסוקה , ולא מתעסקת בכלום אז פתאום מצב הרוח שלי נופל ואני נכנסת לדאון כזה,
ואם אני כן עושה דברים , אז מצב הרח בסדר כי אני עסוקה בלעשות דברים.
והענין הוא שלא כול יום יש לי חשק או כוח לעשות דברים,
אבל אני אהיה חייבת למצוא לעשות דברים כדי לא לחשוב כול היום מתי לדבר עם חבר שלי כשהוא יתחיל ללמוד.
וגם שאלתי אותו על הקשר שלנו ,
האם לא יקרה בשום שלב שהוא יחליט פתאום שקשה לו ויוותר על הקשר הזה?
אז הוא אמר שהסיכוי שזה יקרה הוא ממש קטן,
והוא יותר חושש/ פוחד שאני לא יעמוד בתדירות שבה ניפגש או נדבר שאני אגיד לו שאני לא מסוגלת ככה להמשיך בקשר , ושאני לא רוצה יותר שנהיה ביחד.
אני יודעת שגם אם זה יקרה , ואני אפרד ממנו בגלל זה אז אני כן אמשיך לחשוב איך הוא מסתדר עם הלימודים, איך הוא מרגיש , מה קורה איתו, איך עוברים עליו הימים.
כלומר זה יהיה לי קשה להיות איתו בקשר בזמן הלימודים שלו , ויהיה לי קשה להגיד לו ביי ולא להיות איתו בקשר בכלל.
ואני לא רוצה שזה יקרה.
אז הוא אמר לי שבקטע הזה אני צריכה להיות חזקה כלומר שגם אם יהיה קשה אז לנסות להתגבר על הקושי של הקשר שלנו.
אני מקווה לא להישבר , ולא להגיע למצב שאני אגיד לו שאני לא מסוגלת יותר להמשיך ככה.
בכול אופן אחרי שקצת דיברנו וניסינו להבין את המצב,
אז נכנסו קצת לאינטימיות שלנו.
הצטרפתי אליו למיטה שלי , והינו קצת ביחד.
עם החיבוקים, והליטופים , והנשיקות,
עד שלאט לאט התחלנו להתחמם , והבגדים ירדו אבל..
סקס לא היה,
במקום זה הוא פשוט חדר אליי עם האצבעות של היד שלו , וזה גם היה בסדר.
כי מסתבר שהגוף שלי היה צריך לפרוק קצת,
וגמרתי כמה פעמיים בצורה דיי טובה,
דיי יצאו המים מהגוף כמו מיי נהר גועשים.
וזה היה טוב.
ואז פשוט נרדמנו לקצת זמן עירומים אחד ליד השניה בתנוחת כפיות.
וקמנו כזה לקראת 5 , והתחלנו להתארגן.
הוא הכין לעצמו קפה ,
ואז היינו קצת בסלון ביחד בזמן שהוא שתה ודיברנו קצת.
ובגדול מאוד נהניתי מהזמן שלנו ביחד זה פשוט ש...
הזמן איתו עבר לי מממההררררררררררר מדיייייייייייייייייייייייייייייייי
זה כאילו הרגיש לי משהו כמו: באתי- הייתי- הלכתי.
אז הוא בא- היה- והלך.
כמובן שניצלנו את הזמן לטובה,
אבל זה פשוט עבר לי ממש מהר הזמן הזה , ואז כשהוא היה צריך ללכת אז היה לי קשה כי לא רציתי שהוא יילך .
היה לי קשה שהזמן עבר מהר , ושפתאום הוא צריך ללכת.
כאילו עדיין קצת קשה לי.
כשאני אצלו גם הזמן עובר דיי מהר אבל כשהוא אצלי אז הזמן עובר ממש מהר.
כי כשהוא אצלי אז הוא נמצא עד שעה מסויימת,
ואצלו אין הגבלה של זמן.
כן למשל כשצריך לאכול ארוחת ערב , אז יש זמן מסוים שאנחנו בחדר , ואז צריך להתארגן לרדת ולאכול.
זה כן.
אבל אצלי זה שונה.
יש זמן מוגבל שהוא יכול להישאר , ואז צריך לחזור הביתה כדי להספיק לארוחה.
בכול אופן אמרנו שאולי בשבת בערב אני אבוא אליו ואהיה איתו.
וזהו בגדול.
הלכתי לנוח קצת.
;){kind=link}