אוקיי חברים
אז אחרי שלא ראיתי את חבר שלי שבוע שלם מיום שישי הקודם אחרי שהלך לא נפגשנו עד היום.
כלומר לא ראיתי אותו מיום שישי שעבר עד עכשיו בגלל הלימודים שלו שמונעים מאיתנו מלהיפגש קצת יותר ולהיות ביחד כמו שאנחנו רוצים.
וזה דיי מתסכל אותי , וקשה לי שזה ככה המצב ,
ואני מנסה להילחם ולהחזיק אותנו ביחד שלא נלך לאיבוד אחד לשנייה, וממש לא קל לי.
בקיצור רק היום ראיתי שוב אחרי ששבוע שלם לא נפגשנו,
והוא בא אליי שוב מ11 וחצי בערך עד 3 כזה ,
והיה דיי מפגש של אינטימיות ושל קירוב וחיבור ושל ביחד.
הרגשתי קצת אחרת מהמפגש הקודם שהוא היה פה.
היינו ממש באינטימיות שלנו , והיו רגשות אחד כלפי השניה.
מה שכן הוא שוב דיבר קצת עם אימא שלי על הלימודים שלו שיש לו הרבה לחץ , ומעט זמן, והרבה תרגילים להגיש, ושהוא לא עומד בזמנים, ושקשה לו ,
ואני פשוט ישבתי על המיטה שלי לידו , והקשבתי לשיחה שלהם , והרגשתי פשוט רע ושקשה לי שהלימודים שלו מפרידים אותנו אחד מהשניה.
שאני חיה מיום שישי ליום שישי כרגע כדי להיפגש איתו בגלל הלימודים שלו.
ובסופו של דבר פשוט נשברתי קצת , והתחלתי לבכות כי כבר לא יכולתי יותר להחזיק את הקושי הזה בפנים, ובאמת הרגשתי שאני לא יודעת מה לעשות כדי לשנות את המצב , והרגשתי שממש קשה לי ,
ופשוט דיברנו על זה והוא אמר לי שאני צריכה עוד קצת סבלנות , לחכות ולראות איך הוא מסדר את העניינים עם הלימודים שלו.
והכי קשה לי שאנחנו כבר לא מבלים ביחד כמו פעם,
ושאני כבר לא יכולה לבוא אליו לסופ''ש כמו קודם,
וכשאני מדברת איתו על לישון אצלו שזה חסר לי , אז הוא מתנהג כאילו שאני תקועה לו באמצע הסופ''ש ושזה כבד לו שאני נמצאת שם אצלו ביחד , שזה קצת פוגע בי.
למרות שהצלחנו 9 פעמיים שישנתי אצלו , והסתדרנו אבל הוא אמר שבחלק מהפעמיים שישנתי לו , היה לו קשה וכבד והוא לא רצה להגיד לי כדי לא לפגוע בי.
אני מקווה שמתישהו זה ישתנה שוב.
אפילו סתם חסר לי לבוא אליו בשבת בערב , ולהיות אצלו כמה שעות .
חסר לי הרבה דברים בגלל הלימודים שלו.
הכול פשוט השתנה.
וזה כבר השבוע ה3 שלו של הלימודים.
ובקיצור המשכנו להיות ביחד באינטימיות שלנו , ודיברנו קצת על עבודה , שאני צריכה למצוא עבודה , והוא קצת סיפר לי על מקום עבודה שהוא היה בו פעם , והציע וחשב שאולי זה יכול להתאים גם לי אבל הוא אמר ששם אפשר להתקבל רק עם סל שיקום , ולי יש ביטוח לאומי ,
אז אני עוד לא יודעת.
בקיצור היה לנו קטע מיני קטן , ומזל שלא היינו באמצע סקס כי בדיוק כשהוא חדר לתוכי עם האצבעות שלו , והיינו באמצע העניינים שלנו , אז אח שלי התקשר , והוא היה בדלת, אז הייתי חייבת שהוא יצא ממני דיי מהר כדי שאוכל לקום , ולפתוח לאח שלי את הדלת הכניסה כדי שיוכל להיכנס.
אבל הספקתי לפחות ליהנות מכמה רגעי המין שהיו לנו.
ואחרי זה פשוט נשארה לנו חצי שעה בקושי להיות ביחד , והיינו פשוט גם אז באינטימיות שלנו , וניסיתי כמה שיותר להיות איתו עד שהוא הלך ,
וכן, היה לי עצוב כשהוא היה צריך ללכת.
היה לי עצוב כול הזמן שהוא היה איתי , היה לי קשה שגם ככה אין לנו הרבה זמן ביחד, וקשה לי עם המצב הנוכחי,
אבל ניסיתי כמה שיותר להיות איתו באינטימיות שלנו,
ואני מקווה שמחר בערב ניפגש בפארק בתקווה.
זה המעצבן בחורף ,
שהוא בא לזמן קצר מ11 וחצי עד 3 כזה , ואז ב3 וקצת הוא הולך , ומאז מיום שישי בצהריים עד שבת בערב אני לא רואה אותו.
ובקיץ אז הוא בא נגיד ב12 וחצי ונשאר עד 5 , 5וחצי כזה וזה מרגיש יותר זמן.
ועכשיו כשהוא בא ב11 וחצי עד 3 אני צריכה איכשהו לנצל את הזמן הזה כדי להרגיש כמה שיותר ביחד, איכשהו.
שאני מספיקה.
אז היום כן הרגשתי קצת אחרת , שאני כן קצת מספיקה להיות איתו , שדיברנו, הוא דיבר עם אימא שלי, היינו באינטימיות שלנו , עשינו מה שעשינו במיניות שלנו, ואז היינו עוד קצת באינטימיות שלנו.
והספקנו.
אבל היה לי קשה ועצוב , שהוא הלך.
המצב קשה .
ואני מקווה שנצליח להסתדר אחד עם השניה , בלימודים המעצבנים שלו שמפרידים אותנו אחד מהשניה , ומונעים איתנו מלהיפגש.
וזהו.
קשה לי קצת , ומעצבן אותי המצב , וזה שאני לא יכולה לבוא אליו אבל בסדר.
אני מקווה שהלימודים האלה לא ישתלטו עליו יותר מדיי ברמה כזאת שהוא רק ילמד , ולא יהיה לו חיים חברתיים וזוגיים בגלל זה .
כי זה יהיה עצוב אם כן.
אם זה יקרה.
מקווה שלא.
שנסתדר ביחד עם כול זה.
;){kind=link}