אוקיי חברים אז ככה:
דבר ראשון הצלחתי אחרי שבועיים שהוא לא היה , לגרום לחבר שלי להגיע סוף סוף לקבוצה, לקחת פאוז מהלימודים וכן לנסות להגיע לקבוצה ,
אז הוא הגיע סוף סוף לקבוצה ו...
אני חושבת שמההלם שהוא בא לא הצלחתי לשמוח כמו שרציתי.
רציתי לשמוח יותר , ולקפוץ עליו ולחבק אותו אבל זה לא קרה.
אני מניחה שבאיזשהו מקום כן שמחתי , וזה הרגיע אותי שהוא בא כי רציתי שזה יקרה.
ובא אלינו בחור חדש לקבוצה, ומה שהיה זה שפשוט כול המפגש עשינו סבב של היכרות , וכול אחד אמר את שמו וכמה מילים על עצמו,
גם הבחור החדש נפתח דיי מהר והשתלב, וסיפר על עצמו הרבה דברים דיי בקלילות למרות שהוא סיפר שקשה לו להיפתח ושהוא ביישן אבל ממש לא הרגשנו את זה.
הוא נפתח ודיבר , וסיפר דברים אישים על עצמו ברמה שהוא הרגיש שזה נכון לספר,
ועפתי על זה שהוא מנגן ושר ולומד מוזיקה , ושומע מוזיקת רוק בעיקר ושירים באנגלית.
אני עפה על גברים כאלה שמתעסקים במוזיקה.
יש לו גם מבטא , ובקיצור הוא נראה ממש מגניב, וממש נחמד, והוא ממש זרם איתנו.
מה שכן בגלל כול הסבב הארוך הזה , אז לחבר שלי לא נשאר הרבה זמן לדבר על הלימודים שלו,
וקצת עיצבן אותי שהשאירו אותו לסוף, כך שלא הרגשתי שהקבוצה ממש עזרה לו בהאם להמשיך עם הלימודים או לא.
הוא סיפר קצת אבל לא היה יותר מדיי זמן אולי 10 דקות לפני הסוף.
אז זה קצת עיצבן אותי.
ממש הרגשתי שזה כמו שעושים לי , שאני רוצה לדבר על משהו חשוב , ומשאירים אותי ל10 דקות של סוף המפגש.
אז ככה הרגשתי עם חבר שלי.
שהוא היה צריך לדבר הרבה על הלימודים שלו וכמה שזה קשה ויש לחץ וכול זה, ופשוט רק ב10 דקות אחרונות של המפגש נתנו לו לדבר.
וגם רמזתי למנחים בעיניים , שיפסיקו כבר את הסבב , ויתנו לחבר שלי לדבר כבר.
אבל בגדול הוא הבין אני חושבת שהוא כן צריך את הקבוצה ,ושלא כדאי לו לוותר עליה כול כך מהר.
אני גם לא רוצה שהוא יוותר עליה .
בעיקר בתקופת הלימודים עם כול הלחץ והעומס , הוא כן צריך את הקבוצה כדי להתרענן , ולנקות את הראש.
ואני מקווה שהוא ינסה להגיע כמה שיותר כשהלימודים יאפשרו לו.
ואז אחרי הקבוצה , יצאנו לאכול פיצה על הים,
וגם חבר שלי בא איתנו , וזה היה נחמד.
וזהו.
היה כייף ונחמד עם הבחור החדש ,
היה כיף ומרגיע שחבר שלי בא לקבוצה וגם ליציאה של אחריי.
התבאסתי קצת שהרגשתי שהקבוצה לא ממש עוזרת לחבר שלי בעניין הלימודים ושלא ממש נתנו לו זמן לדבר ,
אבל לפחות הם אמרו לו שהוא יכול בהמשך השבוע לדבר איתם על הלימודים אם הוא צריך.
ואני חיזקתי לו את הדעה שהוא צריך לדבר איתם , ולא להתעקש ולהיות עקשן ולחשוב שהוא לא צריך עזרה מאף אחד.
הוא כן צריך פשוט לפעמים הוא מתעקש לא לבקש עזרה מאף אחד.
וזהו בגדול.