אוקיי חברים אז ככה:
אחרי הרבה מאוד זמן שלא יצא לנו לבלות ולטייל בפארק בימי שישי, לפחות מאז שחזרנו להיפגש בקורונה ,
אז היום חבר שלי החליט שבמקום לבוא אליי, ויש יום שמש יפה בחוץ, אז כדאי לנצל את זה , ולצאת לטייל קצת בפארק ולספוג את השמש החמה.
אז אני בהתחלה לא ממש הייתי בעד כי אני במחזור, וכשאני במצב הזה , אז פחות נוח לי לצאת ולטייל , ולהתחיל ללכת,
אז לא ממש היה לי נוח עם זה , אבל איכשהו בסוף התלבשתי והסכמתי לו.
אז הוא הגיע לאסוף אותי בסביבות 12 כזה , ולפארק גני יהושוע הגענו בסביבות 12 וחצי.
הנסיעה איתו הייתה דיי כייפית , ושמענו מוזיקה , וזה הזכיר לי שאני מתגעגעת לנסיעות איתו ושאנחנו שומעים מוזיקה תוך כדי נסיעה.
אז עצרנו בתחנת דלק , וקנינו שני טילונים ושתיה , שזה היה נחמד.
ולא היה לי חם מדיי כמו שחשבתי שיהיה.
אז התחלנו ללכת בכול מיני שבילים , והפארק היה יחסית מלא באנשים שהולכים, רוכבים על אופניים, או סתם יושבים , ועושים פיקניק.
אז אנחנו הולכים , צוחקים, וקצת מדברים ,
ולא ממש היה לי קשה ללכת ,
עד שהגענו לנקודה שבה הוא אמר שצריך לעצור כדי לדבר על דברים חשובים.
אז נכון,
היה לי קצת קשה השבוע עם הקשר שלנו , והרגשתי שאני נחלשת , ושאין לי כוחות יותר להילחם אם הוא לא עוזר לי.
הוא נלחם בלימודים שלו , ואני נלחמת עלינו .
אז עכשיו הוא אומר שאם אין לי שיגרה של עבודה ותעסוקה אז אני מתחילה לחשוב ולהרגיש הרבה דברים , ואז אני באה ומפילה הכול עליו , והוא אומר שאין לו כוחות להתמודד עם הבעיות שלי
ושאני צריכה ללכת לפסיכולוג שוב ואו לקחת כדורים וזה מה שיפתור את כול הבעיות והדברים שעוברים עליי..
וגם הוא אומר שאם עוד פעם קורה שקשה לי , ורע לי , אז לא לבוא ולדבר איתו , ולא להגיד לו שקשה לי ושאני לבד כי הוא לא יבוא לרחם עליי ולעזור לי,
ושאני צריכה ללכת לההורים שלי ולהגיד להם שקשה לי,
או פשוט לבלוע את זה שקשה לי , ולא להפיל עליו את הקשיים והעניינים שלי , ורק לספר לו דברים טובים , ושהכול בסדר.
ופשוט מפריע ומציק לי שהוא רוצה שאני אלך לפסיכולוג , ואקח כדורים כדי שזה יפתור ויסדר הכול,
ושהוא בגלל הלימודים שלו , והקשיים שלו, אז שאני לא יכולה לבוא ולדבר איתו על מה שמפריע ומציק לי כי הוא לא יכול להמודד עם זה, ואין לו את הכוחות לזה,
ושאני צריכה ללכת לטיפול אצל פסיכולוג,
והוא גם חושב שהדברים שאני כבר עושה לא מספיקים , כלומר שאם אני עושה יוגה , הליכה, מצלמת וכול זה , זה לא מספיק כדי להתגבר על החרדות והמחשבות והרגשות שיש לי, ואז זה שוב מתפרץ , ואז אני שוב באה אליו , ומספרת לו שקשה לי .
כאילו מה?
אני אמורה לדבר עם כול העולם על מה שמפריע ומציק לי בקשר שלי איתו , ורק לא לדבר איתו על מה שקורה איתנו?????
מאז הלימודים שלו , כול הביטחון שהיה לי איתו ובו , קצת מתחיל להתערער לי.
כי לפני הלימודים שלו , לא היה את כול הלחץ והמתח שיש עכשיו.
כול מה שקורה עכשיו זה רק בגלל הלימודים שלו , שאני מתחילה להרגיש שקשה לי,
וגם השיחות שלנו היו יותר פתוחות , ויותר זורמות ויותר כיפיות ,
ועכשיו זה פשוט נעלם .
פחות מדברים , השיחות פחות זורמות,
יש יותר לחץ , ומתח,
אני פחות רואה אותו.
רק בשישי בנתיים ל3 שעות,
אני מנסה גם בשבת שניפגש , אבל כרגע זה לא ממש הולך לי.
הוא גם לא רוצה שאני אבוא לישון אצלו , כאילו שזה היה ממש 'נורא' , וממש 'נוראי' לישון איתי.
הוא אומר פשוט שוב שזה כבד לו שאני באה לסופ''ש שלם גם שישי וגם שבת.
למרות שהייתי אצלו 9 פעמיים , בכול מיני מצבים , והסתדרנו לא רע. הסתדרנו דיי בצורה טובה ויפה.
וגם זה לא כאילו שיש לי כלים להתמודד עם המצב החדש של הלימודים שלו.
אין לי כלים להתמודד , אז קשה לי כשהמצב נהיה קשה ,
והוא מתוך הלחץ שלו אומר לי שאני צריכה כדורים וללכת לפסיכולוג וזה מה שיפתור את כול המצב הקשה שקורה עכשיו.
ובקיצור זהו.
;){kind=link}