אוקי חברים אז ככה:
נכנסו לתוך הסגר השלישי ו...
היו לי הרבה ספקות ועדיין יש לי קצת אבל היו לי ספקות איך אוכל להיפגש עם חבר שלי בסופ''ש בתוך הסגר , זה מאוד הבהיל והפחיד אותי המחשבה שאולי לא נוכל להיפגש , ואולי נחיה מיום שישי ליום שישי כי לא נוכל לצאת לפארק יותר מדיי, או לבוא לקבוצה ( למרות שהמנחים של הקבוצה כן עושים מאמץ שנבוא פיזית לקבוצה למרות הסגר).
בכול אופן , ההורים שלי הקפיצו אותי לחבר שלי שוב, ובדרך לשם הייתה קצת תנועה אבל לא יותר מדיי,
ולא היו מחסומים בדרך כמו שחשבתי שיהיו.
אז הגעתי אליו בסביבות 12:20 כזה,
וכרגיל בגלל שהוא היה צריך להביא אוכל לדודה שלו , ובנתים הוא לא נותן לי להישאר לארוחה,
אז היינו ביחד נראה לי שעתיים וקצת כזה מהרגע שבאתי עד 15:15 כזה , ועד הרגע שהיינו צריכים לצאת להביא אוכל לדודה שלו כמובן.
אז הפעם הייתי קצת חסומה כי אני במחזור , וזה קצת משבש אותי פיזית ורגשית, אז לא יכולתי יותר מדיי לזוז ולעשות דברים,
וכן היו לי דברים להגיד לו שישבו לי על הלב , אבל לקח לי קצת זמן להיפתח, ולהיות מסוגלת לדבר איתו על מה שהפריע וישב לי בלב.
אז בהתחלה דיברנו על הסגר , ועלינו בתוך הסגר שמה יהיה , ואיך יהיה, ומתי ניפגש, ואיך ניפגש , ומה נעשה , וכמה ניפגש,
אז בנתיים יש חשש כללי כזה לצאת לפארק מהפחד שאולי יש פקחים , ושוטרים , ואנחנו לא בדיוק יודעים מה קורה בשטח עדיין.
ואז ככול שעבר קצת זמן , והוא ניסה להתקרב אלי , ולהיות אינטימי איתי , אז קצת הרגשתי שאני יותר יכולה לפתוח איתו את העניין שישב לי על הלב,
ואמרתי לו שינסה קצת יותר לסמוך עליי שאם אני נשארת איתו לארוחה או ישנה איתו,
שיסמוך עליי שאני יכולה להתמודד עם הפאקים שלו ,
מה הכוונה?
שאם בארוחה אחרי נגיד 10 דקות חצי שעה , הוא פתאום רוצה ללכת לחדר ולא להישאר עם ההורים שלו, אז אני אקבל את זה , ואלך איתו ביחד לחדר,
או שאם אני ישנה אצלו , והוא פתאום צריך ספייס כמה שעות , אז אני אדע להתמודד , ולהסתדר עם זה.
או שאם באירוע משפחתי הוא נשאר רק חצי שעה , ואז עולה לחדר , אז אני גם אדע להסתדר עם זה.
ושפשוט יותר יסמוך עליי שאני יכולה להתמודד ולהסתדר עם כול מיני דברים, פאקים שיש לו בקטעים האלה.
אני הריי עברתי איתו כבר את כול הקטעים האלה בעבר- שישנתי אצלו , ושבאתי אליו בשישי עד הערב כולל הארוחה, ואירועים משפחתיים.
ואני פשוט מנסה ללמד אותו שכול הדברים האלה הם כייף , ושהוא לא צריך לפחד ממני אם חס וחלילה אני נשארת קצת יותר ממה שהוא רגיל , ושזה כייף להיות ביחד.
והוא גם ניסה לחשוב שהוא צריך לעשות קצת מאמץ כדי שדברים יקרו ויתקדמו בקשר שלנו,
ואני מקווה שמתישהו הוא יבין שזה כייף שאני נשארת איתו , ואוכלת איתו, וישנה איתו.
וגם אמרתי על עצמי שבשנה הזאת אני רוצה שתהיה לנו קצת יותר סבלנות אחד כלפי השנייה בתקשורת שלנו ,
ושגם אני רוצה להעיז יותר לא לפחד מהתגובות שלו לדברים שאני אומרת לו.
למשל שאם יש משהו שיושב לי על הלב , אז שאני לא אפחד לשתף ולספר לו.
כי לפעמיים התגובות שלו לדברים שלי קצת מפחידות אותי , ועוצרות אותי מלשתף אותו בדברים שמציקים לי.
ובשבועות האחרונים , בסופ''שים האחרונים אני קצת יותר מעיזה לעשות את זה מולו.
ואחרי שדיברתי איתו על העניינים האלה , הרגשתי הקלה מסויימת , קצת יותר משוחררת,
ואז ראיתי שהוא קצת עייף , אז הוא רצה שננוח ביחד.
אז אמרתי בסדר.
אז פשוט הייתי קרובה אליו , וניסינו להירדם במשך שעה כזה ביחד.
אז בהתחלה עצמתי עיניים , ולא ממש נרדמתי , אבל אז קצת כן נרדמתי.
וזה הרגיש דיי נעים וכייף ומרגיע כזה לישון ולנוח ביחד.
די התגעגעתי לזה האמת.
ואז אחרי שעה בערך שישנו , אז הרגשתי שהוא קצת מתעורר , ובזמן שישנתי ,
אז הרגשתי שהוא מעביר את היד שלו על השיער שלי ומלטף אותי כזה בעדינות , ובזמן שישנתי אז חייכתי כי זה הרגיש לי נעים.
הרגשתי כמו ילדה קטנה כזה שישנה , והוא פשוט מלטף אותה כזה בעדינות.
ואז שאלתי אותו איך זה הרגיש לו לישון איתי?
אז הוא אמר שזה היה לו כייף, ושזה נתן לו הרגשה של ביטחון לישון איתי , והוא ראה שזה לא נורא כול כך לישון איתי כמו שהוא חושב.
ולקראת 15:15 בערך כבר היינו צריכים לקום כדי להביא אוכל לדודה שלו.
אז הפעם לשם שינוי , יצאנו בזמן , והגענו אליה בזמן , ואמרתי לו להיזהר לא לדפוק עוד אוטו בדרך לשם כדי לא לקבל עוד רפורט כמו בפעם הקודמת.
אז הבנו לה את האוכל בזמן,
וגם הדרך חזרה הביתה , הוא הביא אותי , אז הדרך הייתה יחסית חלקה וריקה כמעט ממכוניות , ולא היו משטרה ומחסומים בדרך.
אז זה קצת הרגיע אותי שהדרך בין רמת גן לתל אביב היא יחסית בסדר, ושזה בסדר לנסוע כי אין מחסומים ומשטרה בדרך.
אז היום הראשון לסגר , עבר עלינו יחסית בסדר,
וגם אני הייתי דיי רגועה יחסית למרות כול הדברים שהרגשתי , והחסימה שהייתי בה בהתחלה.
ואני מקווה שנצליח כן לעבור את הסגר הזה , וכן להיפגש איפה שאפשר,
ולגבי הקבוצה בראשון אני עוד לא יודעת מה קורה , ומה יהיה , אם פיזית נבוא או שזה יהיה בזום.
אבל מקווה לטוב.
ובסך הכול היה טוב היום , ואני מקווה שאני לא מדברת סתם לאוויר , ושהוא לוקח ברצינות את הדברים שאני אומרת , ובאמת ינסה לקדם קצת את העניינים ביננינו כדי שנוכל להתקדם,
ושהוא יותר יסמוך עליי שאני יכולה להתמודד איתו, ולא יפחד ממני כול כך.
וזהו.
שיהיו לכולנו סופ''ש שקט נעים ורגוע,
ואמן שזה יהיה הסגר האחרון!
;){kind=link}