אוקיי חברים
אז הפעם חבר שלי בא לאסוף אותי לפארק גני יהושוע כמו תמיד בערך בימי שלישי האחרונים,
הוא הגיע לקראת 20:30 בערך,
וזה שכבר אחרי שעברתי יום שלם לפניי, עשיתי הליכה של שעתיים באזור שלי מ9 עד 11
ואז ב11:50 הייתה לי פגישה עם הפסיכולוגית שלי בזום, ודיי יצאתי עצבנית מהשיחה.
בכול אופן כשהגענו לפארק , אז ראינו שאין לנו כוח לצאת מהאוטו, ולהתחיל לטייל כמו שתמיד עשינו עד עכשיו,
אז מצידי זה היה בסדר שפשוט נשב באוטו , ונדבר , וננוח, ונצחק, ופשוט נהיה ביחד באינטימיות שלנו.
אז באמת נשארנו באוטו , ודיברנו, וסיפרתי לחבר שלי על היום שעברתי , ועל השיחה עם הפסיכולוגית, ועל ההליכה שעשיתי בבוקר, ועל המצב עם ההורים שלי מה שהיה ביום ראשון עם הקבוצה שהם לא נתנו לי לנסוע,
ובאמת דיברנו הרבה , וצחקנו,
ובאיזו שלב נהיייתי ממש עייפה ולא הבנתי מה עובר עליי , ומה קורה איתי, ולמה אני מרגישה ככה,
וניסיתי קצת להירדם עליו ולנוח,
ובסופו של דבר כול העייפות, והתחושות הלא ברורות שהרגשתי, הפכו לדמעות, והתחלתי פשוט לבכות,
והרגשתי ממש לא טוב, והבנתי שעוברת עליי עייפות נפשית כי עוברים עליי לא מעט דברים נפשיים בימים האחרונים,
ואז חבר שלי ראה אותי בוכה , והוא ניסה לעזור ולהרגיע אותי,
וכאן הוא הראה לי פתאום צד אחר ורגיש שבו כלפיי.
אני הריי תמיד זו שעוזרת לו , ודואגת, ותומכת בו כשהוא לא מרגיש טוב כשאנחנו בפארק,
ופתאום אני זאת שלא הרגשתי טוב , וראיתי פתאום שהוא מנסה לתמוך בי, ולעזור, ולדאוג לי, ולשפר את המצב שלי.
אז ביקשתי ממנו שיקנה לנו כמה דברים מתוקים כי הרגשתי צורך לאכול , וגם הראש כאב לי, והייתי חייבת לאכול, ולשתות משהו.
אז הוא קנה לי כמה דברים טובים וטעימים ,
ופתאום בזמן שאני במצב שלי , אז פתאום משום מקום הופיעה המשטרה שכנראה פיטרלה במקום של החנייה ליד הפארק,
והם ראו אותנו, והתחילו לשאול שאלות מאיפה אנחנו? מה אנחנו עושים כאן? למה אנחנו כאן? שאנחנו צריכים לחזור הביתה , ולאכול בבית, ושאסור להיות בחוץ,
אז חבר שלי הגן עלינו כשאני לא יכולתי לדבר , ואמר להם שיצאנו לסיבוב , ולשנינו כואב הראש, ושאני לא במצב נפשי טוב , וכשעצרנו לתדלק , ושעצרנו פשוט לאכול משהו כי אני לא מרגישה טוב,
אז הם הבינו , והחלו לנסוע משם,
מה שגרם לזה שלא יכולנו להישאר בחניה יותר מדיי זמן , ולאכול בשקט,
אז הייתי צריכה לאכול בדרך את הקרואסון , ולשתות,
אבל בסדר.
הוא באמת הראה לי היום שכאשר אני צריכה אותו , אז הוא יודע לתמוך , ולעזור, ולדאוג, ולתת לי אהבה בצורה הכי טובה שאפשר שמספיקה בשבילי לאותו הרגע.
זה היה חשוב לי לראות את זה.
הרי אני תמיד זו שטיפלה בו , והראיתי לו שאני מסוגלת לעזור , ולטפל, ולדאוג לו,
ועכשיו הוא הראה לי שגם הוא מסוגל לעשות את אותו הדבר בשבילי כשאני פתאום לא מרגישה טוב.
ואני שמחה שהוא הראה לי את זה.
שגיליתי את זה עליו.
עכשיו אני יודעת שהוא מסוגל לזה באותו האופן שאני דואגת לו.
היינו ביחד נראה לי איזה 5 שעות ככה , מ20:30 עד כמעט 1 וחצי בערך,
כי לבית שלי עליתי ב1:45 בערך.
אז היה יום מטלטל פיזית ונפשית עבורי.
עכשיו אלך לישון בתקווה שאקום כמו חדשה בבוקר.
;){kind=link}