ממשיכה הלאה

 הפסקת לדבר איתי.

נעלמת.

לגמרי!

לגמרי נעלמת כאילו בלעה אותך האדמה.

אתה לא מתחבר  אפילו לווצאפ , משהו שהיית עושה כשהיינו עוד מדברים אחד עם השנייה,

ועכשיו אתה לא.

אני מנסה להמשיך הלאה.

אני יוצאת להליכות עם עצמי,

אני עושה יוגה,

אני מטיילת עם הכלבה שלי,

אני נפגשת ומדברת עם חברים שלי,

אני שומעת מוזיקה, רואה טלוויזיה,

אני מדברת פה ושם, עם גברים ברחבי הרשת,

חלקם בעניין,

חלקם נעלמים,

חלקם סתם לא רציניים,

חלקם רגשניים  מדיי,

חלקם פשוט סתם חברים טובים שלי,

פוגשת בחור נחמד בחוץ בזמן הטיול שלי, ומדברת איתו,

אני ממשיכה הלאה.

מנסה להמשיך הלאה ממך כדי שלא יכאב לי.

כדי שלא יכאב לי  בלב..

כן.

כואב לי.

כואב  לי שאתה מתעלם ממני.

שהשתיקה שלך היא כהודעה לזה שאנחנו לא ביחד.

שתיקה כהודעה שהקשר הזה נגמר.

מבחינתי זה לא ברור.

לא אמרת ' נפרדים',

פשוט הפסקת לדבר.

ולא נראה שאני חסרה לך..

שאתה מתגעגע אליי..

אתה לא מנסה אפילו לדבר איתי, לשאול, לבדוק מה קורה איתי,

החלטת פשוט שזהו,

במכה אחת- הלכו שנתיים, ואין יותר קשר! לא קיים! לא היה מעולם!

כולם אומרים לי להמשיך הלאה ממך,

שזה הדבר הטוב ביותר לעשות.

אני מנסה.

אני עושה   כול מה שאני יכולה כדי לנתק, ולהוציא אותך מהראש ומהלב שלי.

זה קשה.

מאוד קשה.

שנתיים לא הולכות ברגל,

אבל מבחינתך הקשר כאילו לא היה מעולם..

אתה תישאר לבד בסוף,

אני אמצע מישהו,

ולך לא תהיה אפשרות חזרה אליי.

אתה נישאר מאחור,

ואני?

אני –

ממשיכה הלאה.

~~~~~~~~~~~~~~~