אוקי חברים אז ככה:
יום שלישי בערב היינו אמורים להיפגש ולדבר אבל הוא ביטל כי לא הרגיש טוב,
אז עד יום חמישי לא דיברנו,
ובחמישי בצהריים הוא סימס לי , ודיברנו, ובערב קבענו להיפגש ולדבר על מה קורה איתנו,
אז סוף סוף זה קרה , נפגשנו ודיברנו.
סיפרתי לו על השינוי שעברתי ב3 שבועות האלה כשחשבתי שאנחנו לא ביחד, ולא דיברנו
שהתחלתי לדבר עם עוד בנים,
שאני קמה בבוקר , ועושה דברים , וכבר לא במיטה עד הצהריים,
וגם שהבנתי שהתקשורת שלנו הייתה עמוסה מדיי - חצי שעה בבוקר, עוד איזה שעה בצהרים, ועוד חצי שעה או שעה בלילה.
וכשדיברתי עוד בחורים , אז נוצר לי מצב של כמעט 3 או 4 שיחות עם כמה אנשים במקביל, הוצפתי בהרבה יחס ותשומת לב , שזה בסוף חנק אותי , והרגשתי שזה יותר מדיי בשבילי,
והבנתי שאם נמעט בשיחות שלנו, זה יהיה קליל יותר , זורם, יהיה לנו גם על מה לדבר , וחבר שלי לא ירגיש חנוק ומועקה ממני, ולחץ.
ובסוף אמרתי לו שאני חושבת שלא כדאי לזרוק שנתיים ביחד לפח,
וגם שיש לנו אהבה עמוקה, וקשר עמוק שאני לא חושבת שכדאי לוותר עליו.
אז הוא אמר שבנתיים נשארים ביחד ו 3 דברים צריכים לקרות:
1. שנדבר פחות , שזה סבבה מצידי ( ב 3 שבועות האלה שלא דיברנו זה לא היה ממש חסר לי לדבר איתו כמו שחשבתי שזה יהיה , אז זה בסדר).
2. שנבחר האם להיפגש בשישי או שבת.
כי אמר שכרגיל ניפגש בקבוצה בראשון,
ואז אולי יום באמצע השבוע , שלישי נגיד ואז שישי או שבת.
ו3. שאני צריכה למצוא עבודה.
כרגע זה מרגיש לי שהוא מחק לנו לגמריי שנתיים כאילו לא היה שנתיים בכלל,
ואני לא ממש יודעת איזה צורה יהיה לקשר הזה , ואיך זה יראה הפעם.
אני גם לא ממש יודעת איך להתנהג עדיין , ומה לעשות.
ממש מרגיש לי שאנחנו צריכים להתחיל הכול מההתחלה , ושזה יראה לגמרי אחרת עכשיו ממה שזה היה במשך שנתיים שלמות.
אבל בסדר.
חזרנו קצת לדבר אחד עם השנייה..
ואני אנסה לזרום עם הקשר המחודש הזה ..
ואני אראה מה קורה , ולאן זה הולך.
את הרגשות שלי כלפיו ייקח לי זמן לשקם אחרי שהוא הרס , ושבר אותי ככה.
אבל בסדר.
העיקר שסיימנו את המפגש ביחד שוב , ולא לחוד.
הוא כמעט חשב לוותר עליי , ושסתם נהיה ידידים או משהו,
אני כמעט רצייתי לוותר,
אבל גם רציתי להראות לו שעשיתי שינוי בעצמי שיכול לעזור לקשר שלנו להיות יותר טוב.
אז נכון לעכשיו
אנחנו ביחד שוב.
;){kind=link}