היום היה היום האחרון של מחזור א' של הקייטנה בחווה, וסיימתי אותו בהצלחה!!
היה דווקא נחמד היום ולא קשה מדיי,
כי היום עשו להם בשיעור תחנות ומשחקים , וזה היה דווקא נחמד.
מה שכן היו חסרים הרבה מובילים ובשעה האחרונה היינו איזה 20 רוכבים במגרש יחסית קטן ,
אז בגלל שהיו חסרים מובילים , אז כול המדריכים של החווה היו צריכים להיכנס ולהוביל גם.
אבל היה כייף.
אני בעיקר נהניתי מזה מתשומת הלב של הרוכבות שלי.
היו לי איזה 4 או 5 רוכבות שרבו עליי מי תהיה איתי בשיעור עם דייגו סוס או כול סוס אחר שהייתי איתו,
וזה אומר לי שפשוט הייתי מובילה כול כך טובה , שכולן רצו להיות איתי ,
וזה בערך הדבר היחידי ששימח אותי בקייטנה הזאת .
אני ידעתי שזה יקרה.
זה תמיד קורה בכול קייטנה שאני מצליחה לגרום לכמה רוכבות או רוכבים להתאהב או לאהוב אותי בצורה כזאת , שהם תמיד ירצו לחזור אליי כי כייף להם והם נהנים איתי.
אז הפעם הצלחתי לגרום ל4 רוכבות לחזור ולהיות איתי ,
וזה היה ממש כייף.
אהבתי שהן רבו עליי חחחח.
זה אומר שפשוט הייתי ממש טובה ושהיה ממש כייף איתי שכולן רצו להיות איתי .
וזה בעצם הפרס הכי גדול שלי בקייטנה הזאת.
אני גם גאה בעצמי שהצלחתי לעבור בהצלחה את המחזור הזה.
לא היה לי פשוט וגם לא היה קשה מדיי.
גם לא היה חם מדיי,
אבל הנה, זה נגמר ועבר.
ועכשיו אני יוצאת לחופשה של שבוע עד ה22.7 שאז מתחיל מחזור ב' של הקייטנה.
מה שכן זאת שמחה שמהולה בקצת עצב...
חשבתי שאני אשאר עם החבר שלי עוד קצת,
ותכננתי לחגוג איתו את סיום הקייטנה ..
ולא חשבתי שניפרד כבר בזמן הקייטנה...
ולכן זה קצת עצוב לי שעכשיו במקום להיות זטג , וביחד,
אנחנו בתהליכים של להיפרד ולחזור פשוט להיות חברים טובים כמו שהיינו קודם.
אני כן בערב ניפגשת עם החבר הטוב שלי לאכול ביחד,
כי הרבה זמן לא ניפגשנו רק אני והוא,
ועדיין...
רציתי לחגוג עם החבר שלי (לשעבר..)
ויכול להיות שאני פוגעת לעצמי בלב כשאני ממשיכה לדבר איתו , כי כול שיחה איתו מרגישה כמו אלף חיצים רעילים שאני יורה היישר לתוך הלב שלי,
ומצד שני , אם לא אדבר ואראה אותו בכלל,
זה פשוט יחסר לי.
אבל כשאנחנו מדברים , זה כואב כי אני לא יכולה לעשות השטויות שלי, ואין את הכינויים שאני אוהבת ,
ולפעמיים בא לי לכתוב לו שאני מתגעגעת ושהוא חסר לי,
אבל זה לא יעזור כי הוא פשוט רוצה להתרחק כדי שלא אקשר אליו שוב בצורה אינטימית כמו שהיה קודם, שזה הכי כואב!!!!!
כאילו הוא חושב שלא מגיעה לו אהבה,
או שהוא פשוט לא רוצה אהבה וזוגיות ,
והכי כואב שהוא מנסה להרחיק אותי ממנו רגשית כדי שאפסיק לחשוב ולהרגיש כלפיו דברים,
אז פחות מדברים עכשיו.
נגיד מדברים טיפה בבוקר בצורה חברית ,
אבל אין כבר טלפונים בצהריים כמו שהיה קודם (כי חברים לא מדברים כול יום על בסיס קבוע כמו בני זוג),
ואולי כמה דקות בערב קצת לפני 22:00 בערב כזה (לא שזה שונה ממה שהיה קודם),
וזהו.
ועוד כואב שאם אנחנו ניפגשים , אז אני כבר לא יכולה לגעת בו או להגיד לו שאני אוהבת אותו,
ומגע פיזי זה משהו שחסר ויחסר לי הרבה איתו.
ובקיצור זה פשוט מבאס כול הסיפור הזה איתו.
אני עוד אמשיך לדבר על זה .
אולי בסופ''ש,
כי אני מנסה להבין מה אני מרגישה.
הרגשות עדיין לא מסודרים ולא ברורים לי.
אז זהו לבנתיים.
היום היה היום האחרון של מחזור א' של הקייטנה בחווה, וסיימתי אותו בהצלחה!!
היה דווקא נחמד היום ולא קשה מדיי,
כי היום עשו להם בשיעור תחנות ומשחקים , וזה היה דווקא נחמד.
מה שכן היו חסרים הרבה מובילים ובשעה האחרונה היינו איזה 20 רוכבים במגרש יחסית קטן ,
אז בגלל שהיו חסרים מובילים , אז כול המדריכים של החווה היו צריכים להיכנס ולהוביל גם.
אבל היה כייף.
אני בעיקר נהניתי מזה מתשומת הלב של הרוכבות שלי.
היו לי איזה 4 או 5 רוכבות שרבו עליי מי תהיה איתי בשיעור עם דייגו סוס או כול סוס אחר שהייתי איתו,
וזה אומר לי שפשוט הייתי מובילה כול כך טובה , שכולן רצו להיות איתי ,
וזה בערך הדבר היחידי ששימח אותי בקייטנה הזאת .
אני ידעתי שזה יקרה.
זה תמיד קורה בכול קייטנה שאני מצליחה לגרום לכמה רוכבות או רוכבים להתאהב או לאהוב אותי בצורה כזאת , שהם תמיד ירצו לחזור אליי כי כייף להם והם נהנים איתי.
אז הפעם הצלחתי לגרום ל4 רוכבות לחזור ולהיות איתי ,
וזה היה ממש כייף.
אהבתי שהן רבו עליי חחחח.
זה אומר שפשוט הייתי ממש טובה ושהיה ממש כייף איתי שכולן רצו להיות איתי .
וזה בעצם הפרס הכי גדול שלי בקייטנה הזאת.
אני גם גאה בעצמי שהצלחתי לעבור בהצלחה את המחזור הזה.
לא היה לי פשוט וגם לא היה קשה מדיי.
גם לא היה חם מדיי,
אבל הנה, זה נגמר ועבר.
ועכשיו אני יוצאת לחופשה של שבוע עד ה22.7 שאז מתחיל מחזור ב' של הקייטנה.
מה שכן זאת שמחה שמהולה בקצת עצב...
חשבתי שאני אשאר עם החבר שלי עוד קצת,
ותכננתי לחגוג איתו את סיום הקייטנה ..
ולא חשבתי שניפרד כבר בזמן הקייטנה...
ולכן זה קצת עצוב לי שעכשיו במקום להיות זטג , וביחד,
אנחנו בתהליכים של להיפרד ולחזור פשוט להיות חברים טובים כמו שהיינו קודם.
אני כן בערב ניפגשת עם החבר הטוב שלי לאכול ביחד,
כי הרבה זמן לא ניפגשנו רק אני והוא,
ועדיין...
רציתי לחגוג עם החבר שלי (לשעבר..)
ויכול להיות שאני פוגעת לעצמי בלב כשאני ממשיכה לדבר איתו , כי כול שיחה איתו מרגישה כמו אלף חיצים רעילים שאני יורה היישר לתוך הלב שלי,
ומצד שני , אם לא אדבר ואראה אותו בכלל,
זה פשוט יחסר לי.
אבל כשאנחנו מדברים , זה כואב כי אני לא יכולה לעשות השטויות שלי, ואין את הכינויים שאני אוהבת ,
ולפעמיים בא לי לכתוב לו שאני מתגעגעת ושהוא חסר לי,
אבל זה לא יעזור כי הוא פשוט רוצה להתרחק כדי שלא אקשר אליו שוב בצורה אינטימית כמו שהיה קודם, שזה הכי כואב!!!!!
כאילו הוא חושב שלא מגיעה לו אהבה,
או שהוא פשוט לא רוצה אהבה וזוגיות ,
והכי כואב שהוא מנסה להרחיק אותי ממנו רגשית כדי שאפסיק לחשוב ולהרגיש כלפיו דברים,
אז פחות מדברים עכשיו.
נגיד מדברים טיפה בבוקר בצורה חברית ,
אבל אין כבר טלפונים בצהריים כמו שהיה קודם (כי חברים לא מדברים כול יום על בסיס קבוע כמו בני זוג),
ואולי כמה דקות בערב קצת לפני 22:00 בערב כזה (לא שזה שונה ממה שהיה קודם),
וזהו.
ועוד כואב שאם אנחנו ניפגשים , אז אני כבר לא יכולה לגעת בו או להגיד לו שאני אוהבת אותו,
ומגע פיזי זה משהו שחסר ויחסר לי הרבה איתו.
ובקיצור זה פשוט מבאס כול הסיפור הזה איתו.
אני עוד אמשיך לדבר על זה .
אולי בסופ''ש,
כי אני מנסה להבין מה אני מרגישה.
הרגשות עדיין לא מסודרים ולא ברורים לי.
אז זהו לבנתיים.