טוב, אז היום השני לקייטנה היה לי ממש קשה פיזית וקצת רגשית.
באתי כמעט חסרת כוחות לחווה היום,
ובקושי היה לי כוח להוביל , הייתי ממש תשושה וכול ההגוף כאב לי (בגלל שקיבלתי... הבנות פה יודעות מה),
וזה ממש הקשה עליי להוביל כמעט שעתיים שלמות בלי הפסקה.
רציתי שהמדריכה תניח לי בהובלה השניה, תראה שאני סובלת , ותשתחרר אותי מההובלה השניה ,
אבל היא לא.
ובאמת שהיה לי קשה להוביל , והרגלים כאבו לי ממש,
ובקושי הייתי מרוכזת במה שקורה במגרש,
והייתי ממש עייפה , וההובלות נראו כמו נצח היום,
הולכים והולכים , והזמן פשוט לא עובר, לא זז.
ובכללי הייתי סחוטה מיום האתמול,
ואני דיי שונאת את זה שמשתיקים אותי,
שיש דברים שאני רוצה להגיד אבל אני לא יכולה כי זה יפגע באנשים ויגרום להם אי נוחות ואי נעימות,
ואני גם לא יכולה לשאול כלום את החברים שלי לקבוצה בלי שזה ישמע להם מאולץ,
אז מה אני בכלל עושה שם???
אם אני לא יכולה לשתף ברגשות שלי בחופשיות , או לשאול אותם דברים בלי שסה ישמע להם מאולץ,
אז מה הטעם שאני אדבר ואשתף בכלל את הקבוצה במה שאני מרגישה???
כלומר אני צריכה להגיד מה אני מרגישה בלי להרים אמצע מאשימה ולהגיד ש X ו Y עשו לי ככה וככה ובגללם אני מרגישה ככה וככה כדי לא לפגוע בהם ולגרום להם להרגיש לא בנוח בקבוצה עצמה.
רציתי כבר להקיא הכול , את כול הרעל שיש בתוכי ,
אבל פשוט לא יכולתי.
לא נתנו לי את האפשרות להיות רעה כמו שרציתי ולשפוך את הדברים כמו שרציתי כי לא רצו שאפגע באחרים כמו שרציתי.
וזה ממש מעצבן!!!
אני פשוט שונאת את זה.
שיש לי דברים להגיד אבל אני חייבת לומר אותם בדרך שלי ולא נותנים לי כי יודעים שזה יפגע באחרים ,
ואז אומרים לי או שתגידי מה את מרגישה או שלא תגידי בכלל כדי לא לפגוע באחרים.
ודייייייייי!!!!!!
אני מרגישה שפשוט חסמו אותי אתמול ולא יכולתי להגיד את מה שבאמת רציתי.
וזה פשוט מעצבן!!!
אני כבר לא יכולה להגיד כלום בלי לפגוע באחרים , וקצת זה דיי מה שרציתי לעשות כדי להרגיש טוב יותר,
אבל פשוט לא נתנו לי.
מעצבן.
פשוט מעצבן.
טוב, אז היום השני לקייטנה היה לי ממש קשה פיזית וקצת רגשית.
באתי כמעט חסרת כוחות לחווה היום,
ובקושי היה לי כוח להוביל , הייתי ממש תשושה וכול ההגוף כאב לי (בגלל שקיבלתי... הבנות פה יודעות מה),
וזה ממש הקשה עליי להוביל כמעט שעתיים שלמות בלי הפסקה.
רציתי שהמדריכה תניח לי בהובלה השניה, תראה שאני סובלת , ותשתחרר אותי מההובלה השניה ,
אבל היא לא.
ובאמת שהיה לי קשה להוביל , והרגלים כאבו לי ממש,
ובקושי הייתי מרוכזת במה שקורה במגרש,
והייתי ממש עייפה , וההובלות נראו כמו נצח היום,
הולכים והולכים , והזמן פשוט לא עובר, לא זז.
ובכללי הייתי סחוטה מיום האתמול,
ואני דיי שונאת את זה שמשתיקים אותי,
שיש דברים שאני רוצה להגיד אבל אני לא יכולה כי זה יפגע באנשים ויגרום להם אי נוחות ואי נעימות,
ואני גם לא יכולה לשאול כלום את החברים שלי לקבוצה בלי שזה ישמע להם מאולץ,
אז מה אני בכלל עושה שם???
אם אני לא יכולה לשתף ברגשות שלי בחופשיות , או לשאול אותם דברים בלי שסה ישמע להם מאולץ,
אז מה הטעם שאני אדבר ואשתף בכלל את הקבוצה במה שאני מרגישה???
כלומר אני צריכה להגיד מה אני מרגישה בלי להרים אמצע מאשימה ולהגיד ש X ו Y עשו לי ככה וככה ובגללם אני מרגישה ככה וככה כדי לא לפגוע בהם ולגרום להם להרגיש לא בנוח בקבוצה עצמה.
רציתי כבר להקיא הכול , את כול הרעל שיש בתוכי ,
אבל פשוט לא יכולתי.
לא נתנו לי את האפשרות להיות רעה כמו שרציתי ולשפוך את הדברים כמו שרציתי כי לא רצו שאפגע באחרים כמו שרציתי.
וזה ממש מעצבן!!!
אני פשוט שונאת את זה.
שיש לי דברים להגיד אבל אני חייבת לומר אותם בדרך שלי ולא נותנים לי כי יודעים שזה יפגע באחרים ,
ואז אומרים לי או שתגידי מה את מרגישה או שלא תגידי בכלל כדי לא לפגוע באחרים.
ודייייייייי!!!!!!
אני מרגישה שפשוט חסמו אותי אתמול ולא יכולתי להגיד את מה שבאמת רציתי.
וזה פשוט מעצבן!!!
אני כבר לא יכולה להגיד כלום בלי לפגוע באחרים , וקצת זה דיי מה שרציתי לעשות כדי להרגיש טוב יותר,
אבל פשוט לא נתנו לי.
מעצבן.
פשוט מעצבן.