טוב , אז אתמול שכחתי לכתוב על היום שהיה לי.
בגדול נישארו לי עוד יומיים בקייטנה ,
ואנחנו מובילים רק שעה אחת מ9 עד 10 כי יש רק עשרה ילדים , אז לא צריך יותר מזה.
אני עדיין חולה קצת,
מצוננת קלות, והגרון מציק לי קצת.
כואב לי מדיי פעם,
אבל אתמול החלטתי לצאת מהבית ולהתאוורר קצת אחרי שהייתי בבית 3 ימים ולא ראיתי חברים בכלל.
כי פשוט ידעתי שאם אצא לפגוש את החברים שלי , זה יגרום לי להרגיש טוב יותר וזה עדיף מלהישאר בבית ולסבול לבד בלי החברים.
אז באמת שאתמול היה לי ממש כייף איתם ומאוד נהניתי להיות איתם ולבלות ,
כי אני פשוט יודעת שהשבוע אני שוב לא ראה אותם ,
פשוט לא יוצא לי לראות אותם,
לא יודעת למה זה ככה,
למשל השבוע בחמישי הם הולכים ללייזר טג ואני לא אהיה איתם כי יש לי רכיבת לילה בחמישי בערב עם כול המובילים ,
וחמישי זה היום האחרון לקייטנה.
אז בקיצור היה לי אתמול יום ממש טוב , למרות שלא הרגשתי טוב,
והיום אני קצת פחות טוב.
קשה לי לפעמים להחזיק הרגשה טובה לאורך זמן.
אני יכולה להרגיש טוב יום אחד,
ובנקסט דיי , להרגיש שוב לא טוב.
כמו היום למשל.
שבאתי לעבודה והגרון ממש כאב וצרב לי,
ופחדתי שאני שוב לא אוכל לדבר ואהיה צרודה כי זה מה שקרה לי בפעם הקודמת,
ואיכשהו אני שוב מרגישה לבד ,
בלי החברים שלי,
ושאף אחד לא יודע מה אני מרגישה ומה עובר עליי,
רק שהיום בערב אני הולכת לסרט עם עצמי כי כבר הרבה זמן לא עשיתי את זה.
כשאני הולכת לסרט לבד ,
אני לא תלויה באף אחד ,
אלה רק בעצמי כדי ללכת.
ואני איכשהו מזכירה לעצמי שמעל לחברים שלי,
יש לי גם אותי לעצמי.
אני לא צריכה את החברים כדי לצאת לבלות.
אני יכולה גם לצאת עם עצמי וזה גם יהיה כייף.
עשיתי את זה בעבר ,
ואני צריכה לחזור לעשות את זה שוב.
כי אני זוכרת שיצאתי לסרטים בעצמי כשלא היו לי חברים לצאת איתם לסרט,
וזה היה נחמד דווקא.
כמובן שיותר כייף עם חברים,
אבל ברגע שאין את זה ,
אז אפשר גם לצאת עם עצמנו לסרט.
וזה פחות מלחיץ ככה .
כי אני יודעת באיזה שעה מתחיל הסרט ,
ואז אני יוצאת נגיד שעה לפני שהסרט מתחיל.
ואני פשוט תלויה בעצמי .
ואני צריכה לחזור לזה קצת.
עכשיו כשאני לא בזוגיות יותר איתו.
כלומר אנחנו כבר לא מדברים ולא נפגשים יותר ,
אבל אני כן רואה אותו בקבוצה בראשון,
וזה עדיין עצוב לי קצת כי אנחנו כבר לא ביחד,
ועדיין, למרות המרחק , יש לי רגשות אליו שאני לא מצליחה להעלים אותם.
זה מרגיש לי שהוא פוחד מהרגשות שלי - מפחד מרגש
ואני לא יודעת איך לא להרגיש בעוצמות לא חזקות- שהרגשות שלי חזקים ההפך ממנו בדיוק.
הוא פוחד להרגיש ,
ואני לא יודעת איך לא להרגיש בצורה חזקה.
ויכול להיות שאם הינו נשארים ביחד ,
היינו יכולים ללמד אחד את השניה,
אני הייתי מלמדת אותו שלא צריך לפחד להרגיש לא לפחד מרגשות,
והוא היה מלמד אותי איך להנמיך את עוצמות הרגש שלי.
אבל קרה מה שקרה,
ועכשיו אנחנו פשוט חברים לקבוצה וזהו.
ובנתיים ככה זה נשאר.
כלומר אני כן מתגעגעת אליו ולשיחות שלנו ,
אבל אני פוחדת לשלוח לו הודעה כי אני לא רואה בזה טעם כרגע.
זה פשוט יכאב לי לדבר איתו שוב ,
כי אנחנו לא ביחד.
ולא משנה כמה אני מנסה לשכוח אותו כדי שפחות יכאב לי ,
הוא תמיד עולה לי איפשהו מתוך הלב למחשבות בתוך הראש שלי.
ואני ממשיכה הלאה בחיים שלי כמובן ,
אבל בגלל שזה היה קשר משמעותי והרציני הראשון שלי,
אז קשה לי לשכוח .
לא סבלתי בקשר איתו,
היה קצת קשה ,
אבל מאוד נהניתי איתו,
ועכשיו הכול פשוט חסר לי.
וזה קשה ככה בלעדיו , ועוד לראות אותו כול יום בראשון בקבוצה.
וזהו.
נראה מה יהיה איתי במהלך השבוע.
ואיך ארגיש.
טוב , אז אתמול שכחתי לכתוב על היום שהיה לי.
בגדול נישארו לי עוד יומיים בקייטנה ,
ואנחנו מובילים רק שעה אחת מ9 עד 10 כי יש רק עשרה ילדים , אז לא צריך יותר מזה.
אני עדיין חולה קצת,
מצוננת קלות, והגרון מציק לי קצת.
כואב לי מדיי פעם,
אבל אתמול החלטתי לצאת מהבית ולהתאוורר קצת אחרי שהייתי בבית 3 ימים ולא ראיתי חברים בכלל.
כי פשוט ידעתי שאם אצא לפגוש את החברים שלי , זה יגרום לי להרגיש טוב יותר וזה עדיף מלהישאר בבית ולסבול לבד בלי החברים.
אז באמת שאתמול היה לי ממש כייף איתם ומאוד נהניתי להיות איתם ולבלות ,
כי אני פשוט יודעת שהשבוע אני שוב לא ראה אותם ,
פשוט לא יוצא לי לראות אותם,
לא יודעת למה זה ככה,
למשל השבוע בחמישי הם הולכים ללייזר טג ואני לא אהיה איתם כי יש לי רכיבת לילה בחמישי בערב עם כול המובילים ,
וחמישי זה היום האחרון לקייטנה.
אז בקיצור היה לי אתמול יום ממש טוב , למרות שלא הרגשתי טוב,
והיום אני קצת פחות טוב.
קשה לי לפעמים להחזיק הרגשה טובה לאורך זמן.
אני יכולה להרגיש טוב יום אחד,
ובנקסט דיי , להרגיש שוב לא טוב.
כמו היום למשל.
שבאתי לעבודה והגרון ממש כאב וצרב לי,
ופחדתי שאני שוב לא אוכל לדבר ואהיה צרודה כי זה מה שקרה לי בפעם הקודמת,
ואיכשהו אני שוב מרגישה לבד ,
בלי החברים שלי,
ושאף אחד לא יודע מה אני מרגישה ומה עובר עליי,
רק שהיום בערב אני הולכת לסרט עם עצמי כי כבר הרבה זמן לא עשיתי את זה.
כשאני הולכת לסרט לבד ,
אני לא תלויה באף אחד ,
אלה רק בעצמי כדי ללכת.
ואני איכשהו מזכירה לעצמי שמעל לחברים שלי,
יש לי גם אותי לעצמי.
אני לא צריכה את החברים כדי לצאת לבלות.
אני יכולה גם לצאת עם עצמי וזה גם יהיה כייף.
עשיתי את זה בעבר ,
ואני צריכה לחזור לעשות את זה שוב.
כי אני זוכרת שיצאתי לסרטים בעצמי כשלא היו לי חברים לצאת איתם לסרט,
וזה היה נחמד דווקא.
כמובן שיותר כייף עם חברים,
אבל ברגע שאין את זה ,
אז אפשר גם לצאת עם עצמנו לסרט.
וזה פחות מלחיץ ככה .
כי אני יודעת באיזה שעה מתחיל הסרט ,
ואז אני יוצאת נגיד שעה לפני שהסרט מתחיל.
ואני פשוט תלויה בעצמי .
ואני צריכה לחזור לזה קצת.
עכשיו כשאני לא בזוגיות יותר איתו.
כלומר אנחנו כבר לא מדברים ולא נפגשים יותר ,
אבל אני כן רואה אותו בקבוצה בראשון,
וזה עדיין עצוב לי קצת כי אנחנו כבר לא ביחד,
ועדיין, למרות המרחק , יש לי רגשות אליו שאני לא מצליחה להעלים אותם.
זה מרגיש לי שהוא פוחד מהרגשות שלי - מפחד מרגש
ואני לא יודעת איך לא להרגיש בעוצמות לא חזקות- שהרגשות שלי חזקים ההפך ממנו בדיוק.
הוא פוחד להרגיש ,
ואני לא יודעת איך לא להרגיש בצורה חזקה.
ויכול להיות שאם הינו נשארים ביחד ,
היינו יכולים ללמד אחד את השניה,
אני הייתי מלמדת אותו שלא צריך לפחד להרגיש לא לפחד מרגשות,
והוא היה מלמד אותי איך להנמיך את עוצמות הרגש שלי.
אבל קרה מה שקרה,
ועכשיו אנחנו פשוט חברים לקבוצה וזהו.
ובנתיים ככה זה נשאר.
כלומר אני כן מתגעגעת אליו ולשיחות שלנו ,
אבל אני פוחדת לשלוח לו הודעה כי אני לא רואה בזה טעם כרגע.
זה פשוט יכאב לי לדבר איתו שוב ,
כי אנחנו לא ביחד.
ולא משנה כמה אני מנסה לשכוח אותו כדי שפחות יכאב לי ,
הוא תמיד עולה לי איפשהו מתוך הלב למחשבות בתוך הראש שלי.
ואני ממשיכה הלאה בחיים שלי כמובן ,
אבל בגלל שזה היה קשר משמעותי והרציני הראשון שלי,
אז קשה לי לשכוח .
לא סבלתי בקשר איתו,
היה קצת קשה ,
אבל מאוד נהניתי איתו,
ועכשיו הכול פשוט חסר לי.
וזה קשה ככה בלעדיו , ועוד לראות אותו כול יום בראשון בקבוצה.
וזהו.
נראה מה יהיה איתי במהלך השבוע.
ואיך ארגיש.