אז היום סיימתי סוף סוף את כול הקייטנה , לקיץ הזה , ושרדתי ועברתי ואני גאה בעצמי והכול,
אבל משום מה אני לא שמחה.
זה לא משמח אותי.
מה גם שאני לא שמחה כמו שהייתי בשנים קודמות כשהגענו לסיום של הקייטנות, והייתי הרבה יותר שמחה וגאה בעצמי ממה שאני מרגישה עכשיו.
כלומר הפעם גם לא היה מופע קפיצות, ולא חילקו ארטיקים ,( כמו שהיה בשנים קודמות)
ולא יודעת,
זה הרגיש רגיל כזה , ולא מיוחד ממש.
כן הם עשו משחקים קצת מה שלא היה במחזור ב',
אבל אני חושבת שהסיום של מחזור א' היה בו יותר כייף אני חושבת. O.ם
בקיצור אני פשוט מרגישה שמשהו חסר לי.
השמחה שלי לא שלמה.
פשוט מרגישה שמשהו חסר לי בלב , ואני לא יודעת מה.
כלומר אני גאה בעצמי שעברתי ושרדתי וסיימתי את כול הקייטנות בלי להישבר אפילו פעם אחת,
ובכול זאת...
משהו פשוט חסר לי ,
מרגיש לי חצי שמחה ריקנית כזאת,
מין עצבות כזאת ,
אני לא שמחה לגמרי כמו שהייתי בשנים קודמות כשסיימתי.
אני מקווה שהיציאה בערב עם החברים ללייזר טג , תשפר לי את ההרגשה המוזרה והלא נעימה שאני מרגישה עכשיו.
אז היום סיימתי סוף סוף את כול הקייטנה , לקיץ הזה , ושרדתי ועברתי ואני גאה בעצמי והכול,
אבל משום מה אני לא שמחה.
זה לא משמח אותי.
מה גם שאני לא שמחה כמו שהייתי בשנים קודמות כשהגענו לסיום של הקייטנות, והייתי הרבה יותר שמחה וגאה בעצמי ממה שאני מרגישה עכשיו.
כלומר הפעם גם לא היה מופע קפיצות, ולא חילקו ארטיקים ,( כמו שהיה בשנים קודמות)
ולא יודעת,
זה הרגיש רגיל כזה , ולא מיוחד ממש.
כן הם עשו משחקים קצת מה שלא היה במחזור ב',
אבל אני חושבת שהסיום של מחזור א' היה בו יותר כייף אני חושבת. O.ם
בקיצור אני פשוט מרגישה שמשהו חסר לי.
השמחה שלי לא שלמה.
פשוט מרגישה שמשהו חסר לי בלב , ואני לא יודעת מה.
כלומר אני גאה בעצמי שעברתי ושרדתי וסיימתי את כול הקייטנות בלי להישבר אפילו פעם אחת,
ובכול זאת...
משהו פשוט חסר לי ,
מרגיש לי חצי שמחה ריקנית כזאת,
מין עצבות כזאת ,
אני לא שמחה לגמרי כמו שהייתי בשנים קודמות כשסיימתי.
אני מקווה שהיציאה בערב עם החברים ללייזר טג , תשפר לי את ההרגשה המוזרה והלא נעימה שאני מרגישה עכשיו.