אז אחרי שכול כך חיכיתי לזה , וציפיתי זה התחיל!
סופ''ש חגיגות יומולדת 27!!
כנראה שבלילה ב12 בלילה אחרי חצותץ , אעשה פוסט יומולדת חגיגי כי מחר אני לא אספיק (אבל אולי אעשה פוסט סיכום אחרי שהחבר יהיה פה איך עברתי את היומלדת שלי).
בכול מקרה , את הבוקר הראשון שלי התחלתי כמובן עם החבר שלי , וכמובן שמרוב התרגשות לקראת לא הצלחתי ממש לישון בלילה,
אז בערך ברבע ל9 בבוקר , הוא בא לאסוף אותי ונסענו לנמל תל אביב לארוחת בוקר בקפה נמרוד והשתמשנו בגיפט כארד לארוחה בבית הקפה ,
וזה היה ממש נחמד וכייף.
אנחנו פעם ראשונה יצאנו מגבולות המוכר והנוח שלנו , ועשינו משהו קצת שונה לשם שינוי.
אז הזמנו משהו ממש בקטנה, כי ארוחה ממש לא הצלחנו לאכול ( אני לא מסוגלת על הבוקר להתחיל לאכול מנות גדולות) אז הזמנו כרובית בתור התחלה , ואחרי זה פשוט הזמנו קפה וקינוח - קרמבל תפוחים עם גלידת וניל , והיה ממש טעים.
לא אכלנו יותר מדיי ולא פחות מדיי.
אכלנו כמו שצריך לאכול במידה שהספיקה לשנינו.
ואני ממש נהניתי מהארוחה הזאת.
ואחרי זה עשינו טיול קטן בנמל , והגענו לחוף מציצים ולבריכת גורדון , ואז עשינו פניה אחורה והתחלנו לחזור בחזרה לנמל , ועשינו עצירה קטנה על גשר שמה בנמל מול הים וזה היה ממש נחמד וכייף.
ואז התחלנו לחזור הביתה ,
ואמרנו שמחר הוא יבוא אליי.
אגב הוא כבר רצה להביא לי את המתנה שהוא קנה לי היום , ואני לא רציתי שזה יקרה, אז אמרתי לו שמחר כשהוא יבוא , שיביא את המתנה .
כי מחר זאת היומלדת האמיתית שלי ורציתי שגם המתנה וגם הברכה שהוא רצה להגיד בעל פה יהיו להם סימליות ועוצמה וכוח , שזה אשכרה יהיה משמעותי ולא סתם.
אז מחר בבוקר אני בארוחה עם ההורים , ובצהרין או אחרי הצהריים הוא יבוא.
בואו נגיד שאחרי שנפרדתי ממנו באוטו , רציתי שהוא יישאר איתי עוד קצת , אבל כרגיל הוא נותן לעייפות להשתלט עליו.
הוא בעצמו לא רצה לחזור , הוא רצה להישאר , אבל הוא נכנע מהר מדיי לעייפות שלו , ואמר שניפגש מחר.
אני צריכה ללמד אותו שהוא יכול לנוח ולישון גם איתי ולא רק לבד עם עצמו.
זה הרי מה שקרה בשני ימי החג בסוכות כשהיינו בים ובנמל כשרציתי לבוא אליו , הוא פשוט נכנע לעייפות שלו מהר מדיי שהוא לא רצה שאהיה איתו.
וגם עכשיו.
הוא היה פשוט עייף אז הוא לא איפשר לעצמו לנוח איתי , מה שהוא היה יכול לעשות אבל וויתר לעצמו.
אבל בסדר.
בואו נגיד שמהקטע הזה , פשוט יצאתי עם הרבה טעם של עוד לקראת מחר!!!
אני פשוט רוצה עוד , ואני כבר מחכה למחר כדי שניפגש שוב ונהיה ביחד,
ואני מאמינה שמחר המפגש יהיה חזק יותר כי זאת היומולדת שלי סוף סוף!!!!!
ומאמינה גם שבראשון אני אתרגש הכי הרבה כי אהיה בקבוצה עם כול החברים שלי ואחרי זה במסעדה עם כולם.
אז יש לי עוד יומיים שלמים של חגיגות 27 !
וזהו לעכשיו
אז אחרי שכול כך חיכיתי לזה , וציפיתי זה התחיל!
סופ''ש חגיגות יומולדת 27!!
כנראה שבלילה ב12 בלילה אחרי חצותץ , אעשה פוסט יומולדת חגיגי כי מחר אני לא אספיק (אבל אולי אעשה פוסט סיכום אחרי שהחבר יהיה פה איך עברתי את היומלדת שלי).
בכול מקרה , את הבוקר הראשון שלי התחלתי כמובן עם החבר שלי , וכמובן שמרוב התרגשות לקראת לא הצלחתי ממש לישון בלילה,
אז בערך ברבע ל9 בבוקר , הוא בא לאסוף אותי ונסענו לנמל תל אביב לארוחת בוקר בקפה נמרוד והשתמשנו בגיפט כארד לארוחה בבית הקפה ,
וזה היה ממש נחמד וכייף.
אנחנו פעם ראשונה יצאנו מגבולות המוכר והנוח שלנו , ועשינו משהו קצת שונה לשם שינוי.
אז הזמנו משהו ממש בקטנה, כי ארוחה ממש לא הצלחנו לאכול ( אני לא מסוגלת על הבוקר להתחיל לאכול מנות גדולות) אז הזמנו כרובית בתור התחלה , ואחרי זה פשוט הזמנו קפה וקינוח - קרמבל תפוחים עם גלידת וניל , והיה ממש טעים.
לא אכלנו יותר מדיי ולא פחות מדיי.
אכלנו כמו שצריך לאכול במידה שהספיקה לשנינו.
ואני ממש נהניתי מהארוחה הזאת.
ואחרי זה עשינו טיול קטן בנמל , והגענו לחוף מציצים ולבריכת גורדון , ואז עשינו פניה אחורה והתחלנו לחזור בחזרה לנמל , ועשינו עצירה קטנה על גשר שמה בנמל מול הים וזה היה ממש נחמד וכייף.
ואז התחלנו לחזור הביתה ,
ואמרנו שמחר הוא יבוא אליי.
אגב הוא כבר רצה להביא לי את המתנה שהוא קנה לי היום , ואני לא רציתי שזה יקרה, אז אמרתי לו שמחר כשהוא יבוא , שיביא את המתנה .
כי מחר זאת היומלדת האמיתית שלי ורציתי שגם המתנה וגם הברכה שהוא רצה להגיד בעל פה יהיו להם סימליות ועוצמה וכוח , שזה אשכרה יהיה משמעותי ולא סתם.
אז מחר בבוקר אני בארוחה עם ההורים , ובצהרין או אחרי הצהריים הוא יבוא.
בואו נגיד שאחרי שנפרדתי ממנו באוטו , רציתי שהוא יישאר איתי עוד קצת , אבל כרגיל הוא נותן לעייפות להשתלט עליו.
הוא בעצמו לא רצה לחזור , הוא רצה להישאר , אבל הוא נכנע מהר מדיי לעייפות שלו , ואמר שניפגש מחר.
אני צריכה ללמד אותו שהוא יכול לנוח ולישון גם איתי ולא רק לבד עם עצמו.
זה הרי מה שקרה בשני ימי החג בסוכות כשהיינו בים ובנמל כשרציתי לבוא אליו , הוא פשוט נכנע לעייפות שלו מהר מדיי שהוא לא רצה שאהיה איתו.
וגם עכשיו.
הוא היה פשוט עייף אז הוא לא איפשר לעצמו לנוח איתי , מה שהוא היה יכול לעשות אבל וויתר לעצמו.
אבל בסדר.
בואו נגיד שמהקטע הזה , פשוט יצאתי עם הרבה טעם של עוד לקראת מחר!!!
אני פשוט רוצה עוד , ואני כבר מחכה למחר כדי שניפגש שוב ונהיה ביחד,
ואני מאמינה שמחר המפגש יהיה חזק יותר כי זאת היומולדת שלי סוף סוף!!!!!
ומאמינה גם שבראשון אני אתרגש הכי הרבה כי אהיה בקבוצה עם כול החברים שלי ואחרי זה במסעדה עם כולם.
אז יש לי עוד יומיים שלמים של חגיגות 27 !
וזהו לעכשיו