ברוך השם , ותודה לאל שזאת לא אני לפי הכותרת.
לצערי הרב זה חבר שלי לשעבר שחטף אתמול התקף פסיכוזה והרגיש שעוקבים אחריו , ומסתכלים עליו, והתחיל פשוט לשמוע קולות , והרגיש שהשתילו לו מצלמה בתוך החדר כך שהשכנים יכולים לראות ולשמוע כול דבר שהוא עושה.
אז הוא אמר שהוא מגביר את המוזיקה בחדר שלו בפול ווליום כדי לא לשמוע את הקולות של השכנים,
וזה בכלל לא השכנים שלו.
הוא שמע קולות בתוך הראש שלו שמעליבים ולועגים לו,
ואמר לי שמרוב שהשתגע , הוא כמעט יצא אליהם בעירום בלי בגדים, ורצה לזרוק עליהם בקבוק או משהו כזה,
ובקיצור...
זה היה אחד הסיפורים הממששששששש אבל ממששששששששששש הזויים שלו שהוא סיפר לי עד היום.
והיום בבוקר כשיצאתי הליכה פשוט ריחמתי עליו , והיתי עצובה שבלעדיי הוא פשוט מאבד את זה.
הוא עושה שטויות,
דופק את הראש בקיר עם הלימודים שלו ( אפילו שזה קורס אחד) ,
ומשתגע.
מתחיל לשמוע קולות בראש שלו,
וחושב שעוקבים אחריו ,
וששתלו מצלמה בחדר שלו,
וזה פשוט הזויי ומטורף.
אז סימסתי לו בבוקר שיעשה לנו ולעצמו טובה ויילך לדבר עם הפסיכיאטר שלו ויספר לו שהוא מרגיש שעוקבים אחריו , ושהוא שומע קולות שפוגעים בו על כול דבר שהוא עושה,
והוא אמר לי שההורים שלו מטפלים בזה , ושהיום הוא קצת יותר רגוע מאתמול.
הוא באמת אתמול נשמע בהתקף,
כי הוא גם היה מאוד עצבני בשיחה, ולא הפסיק לדבר על זה,
והרגשתי שהוא אולי מפחד ממני,
ומרגיש שהוא לא צריך להתקרב אליי,
אבל אני יודעת שעמוק בפנים,
באיזשהו מקום ,
הוא צריך אותי.
הוא צריך אותי , והוא פשוט לא מודע לזה.
הוא חושב שהוא לא צריך אותי,
אבל בלעדיי הבן אדם פשוט מתפרק , ומתחיל להשתגע,
בלעדיי הוא עושה שטויות, פוגע בעצמו,
הופך להרבה יותר לא יציב ממה שהיה קודם, והורס את עצמו.
כשהייתי איתו, עוד איכשהו הצלחתי לשמור עליו , ולייצב אותו מהשטויות והנפילות שלו,
אבל עכשיו אין מי שישמור עליו יציב,
אז הוא מאבד את זה,
נכנס ללחץ מהלימודים המיותרים שלו,
וחוטף התקף פסיכוזה.
זה שווה את כול זה??
בא לי פשוט להציל אותו מעצמו.
הוא ממש חושב שהוא לא צריך אותי ,
אבל אני מרגישה באמת שעמוק בפנים הוא כן צריך אותי שאהיה איתו,
הוא פשוט מפחד ממני , ואני לא יודעת למה.
אבל מתישהו אני אוכיח לו שהוא לא יכול להתעלם ממני לנצח , ולהתרחק ממני.
אני תמיד כאן,
והוא לא יכול לברוח ממני לנצח.
אני אוכיח לו שהוא כן צריך אותי למרות שהוא חושב שלא.
אז מי הפסיכי כאן עכשיו-
אני או הוא?
או שאולי
שנינו ביחד?
~~~~~~~~~~
ברוך השם , ותודה לאל שזאת לא אני לפי הכותרת.
לצערי הרב זה חבר שלי לשעבר שחטף אתמול התקף פסיכוזה והרגיש שעוקבים אחריו , ומסתכלים עליו, והתחיל פשוט לשמוע קולות , והרגיש שהשתילו לו מצלמה בתוך החדר כך שהשכנים יכולים לראות ולשמוע כול דבר שהוא עושה.
אז הוא אמר שהוא מגביר את המוזיקה בחדר שלו בפול ווליום כדי לא לשמוע את הקולות של השכנים,
וזה בכלל לא השכנים שלו.
הוא שמע קולות בתוך הראש שלו שמעליבים ולועגים לו,
ואמר לי שמרוב שהשתגע , הוא כמעט יצא אליהם בעירום בלי בגדים, ורצה לזרוק עליהם בקבוק או משהו כזה,
ובקיצור...
זה היה אחד הסיפורים הממששששששש אבל ממששששששששששש הזויים שלו שהוא סיפר לי עד היום.
והיום בבוקר כשיצאתי הליכה פשוט ריחמתי עליו , והיתי עצובה שבלעדיי הוא פשוט מאבד את זה.
הוא עושה שטויות,
דופק את הראש בקיר עם הלימודים שלו ( אפילו שזה קורס אחד) ,
ומשתגע.
מתחיל לשמוע קולות בראש שלו,
וחושב שעוקבים אחריו ,
וששתלו מצלמה בחדר שלו,
וזה פשוט הזויי ומטורף.
אז סימסתי לו בבוקר שיעשה לנו ולעצמו טובה ויילך לדבר עם הפסיכיאטר שלו ויספר לו שהוא מרגיש שעוקבים אחריו , ושהוא שומע קולות שפוגעים בו על כול דבר שהוא עושה,
והוא אמר לי שההורים שלו מטפלים בזה , ושהיום הוא קצת יותר רגוע מאתמול.
הוא באמת אתמול נשמע בהתקף,
כי הוא גם היה מאוד עצבני בשיחה, ולא הפסיק לדבר על זה,
והרגשתי שהוא אולי מפחד ממני,
ומרגיש שהוא לא צריך להתקרב אליי,
אבל אני יודעת שעמוק בפנים,
באיזשהו מקום ,
הוא צריך אותי.
הוא צריך אותי , והוא פשוט לא מודע לזה.
הוא חושב שהוא לא צריך אותי,
אבל בלעדיי הבן אדם פשוט מתפרק , ומתחיל להשתגע,
בלעדיי הוא עושה שטויות, פוגע בעצמו,
הופך להרבה יותר לא יציב ממה שהיה קודם, והורס את עצמו.
כשהייתי איתו, עוד איכשהו הצלחתי לשמור עליו , ולייצב אותו מהשטויות והנפילות שלו,
אבל עכשיו אין מי שישמור עליו יציב,
אז הוא מאבד את זה,
נכנס ללחץ מהלימודים המיותרים שלו,
וחוטף התקף פסיכוזה.
זה שווה את כול זה??
בא לי פשוט להציל אותו מעצמו.
הוא ממש חושב שהוא לא צריך אותי ,
אבל אני מרגישה באמת שעמוק בפנים הוא כן צריך אותי שאהיה איתו,
הוא פשוט מפחד ממני , ואני לא יודעת למה.
אבל מתישהו אני אוכיח לו שהוא לא יכול להתעלם ממני לנצח , ולהתרחק ממני.
אני תמיד כאן,
והוא לא יכול לברוח ממני לנצח.
אני אוכיח לו שהוא כן צריך אותי למרות שהוא חושב שלא.
אז מי הפסיכי כאן עכשיו-
אני או הוא?
או שאולי
שנינו ביחד?
~~~~~~~~~~