קורים איתי דיי הרבה דברים האמת, אני פשוט קצת מתקשה בזמן האחרון לבוא ולכתוב בבלוג. כשפעם על כול פיפס קטן שקרה, וכול רגש שהרגשתי, הייתי ישר רצה ובאה לכתוב. ועכשיו פחות. מניחה שאני מנסה להתמודד גם בלי הכתיבה? אולי. בכול מקרה, גיליתי את נפלאות הנטפליקס במחשב שלי, והתחלתי לצפות בסידרה המשך...
אוקיי, אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לכתוב את מה שהיה וקרה. הכול היה כול כך ספונטני ומהיר שלא הספקתי להגיב, להתכונן, ולהרגיש יותר מדי. לא הייתי מוכנה מבחינת לבוש, אבל לפחות את החדר סידרתי כבר ביום שלישי, והתקלחתי כבר ביום רביעי, כך שפחות או יותר הייתי מסודרת, אבל לא המשך...
מה אומר ומה אגיד? שאמן שכול הטירוף הזה של הקורונה יסתיים וייגמר, ונוכל לצאת משיעבוד לקורונה הזאת לחיים חופשיים ועצמאיים בלעדיה! והשנה אנחנו חוגגים לבד. בלי המשפחה, החברים, בני הדודים. כול אחד והמשפחה שהוא נמצא איתה עכשיו בבית. זה בהחלט הולך להיות חג שונה השנה. אנחנו בכלל היינו אמורים להיות המשך...
אוקיי מאיפה אני מתחילה בכלל להסביר את מה שקרה והיה? מההתחלה. אוקיי. אז ככה: בימי קורונה אלו, קצת קשה לצאת ולפגוש אנשים, בעיקר לי ולחבר שלי קשה להיפגש בגלל המצב. אבל אנחנו דיי רואים שאפשר להתגבר על המגבלות של המטה מטר וכול זה, וכן להיפגש. אז אמרנו שביום שישי (היום) המשך...
זה נכון, שאני כבר פחות ופחות כותבת כאן בזמן האחרון, וזה מהסיבה שאני לא מוצאת את הכוח והחשק או על מה לכתוב. כשאין משהו מעניין, אז אני פשוט לא כותבת. כשאני מרגישה שיש לי משהו מעניין לכתוב עליו, אז אני כותבת. אז ככה: אח שלי הגדול, חזר לגור איתנו בבת המשך...
אוקי חברים אז ככה: עוד סופ''ש הגיע לו ו... אני פתחתי אותו קצת בתחושות פיזיות לא טובות - חולשה וקצת סחרחורת, לא יודעת בדיוק מה, ואני חושבת שזה בגלל שהגוף שלי כבר לא רגיל לקום מוקדם בשישי בבוקר. הרי לפני הקורונה הסופ''ש היה שלי ושל חבר שלי וכול שישי ושבת המשך...
אוקיי חברים אז ככה: אחרי שיום שישי הקשבתי לעצמי, והיינו רק באינטימיות וכייף, אז השבוע החבר שלי לקח חופש מהלימודים שלו (נשארו לו עוד שבועיים) והחלטנו להיפגש ביום רביעי בבוקר כדי לחזק יותר את הביחד שלנו כול עוד זה אפשריי בימי קורונה אלו. אז נפגשנו בבוקר, בכייף, בנחת, ויצאנו דבר המשך...
אוקיי אז אחרי שנפגשנו ברביעי, והיה מה שהיה, אז בחמישי דיי הייתי צריכה זמן לעצמי לעכל את כול מה שקרה ברביעי, ולהבין מה אני צריכה במפגשים הבאים שלנו. אז היום כמו כול שישי שאנחנו מנסים להחזיר בימי האחרונים, הוא בא. ו.. לא הייתי הכי במצב רוח (הוא לא ידע את המשך...
אז ככה: קודם כול הדבר שלגביי משמח הכי יותר מכול זה- שסוף סוף פתחו את המספרות ומכוני היופי, ואני סוף סוף יכולה ללכת ולטפל ולטפח את עצמי!!! *___* אתם לא מבינים כמה חיכיתי לזה! השיער שלי חייב צבע חדש וקצת לסדר אותו, שלא נדבר על הציפורניים שלי... שהן בלק ג'ל.. המשך...
אוקיי חברים.. אז כשהכול נפתח, מתחילים הישראלים לצאת ולהתנפל על כול מקום אפשרי שנפתח. ואני כמובן דבר ראשון קפצתי על המספרה!!! כי הייתי כבר חייבת לשפר ולסדר את עצמי. אז כמובן ששמחתי לחזור. לא חשבתי שזה יקרה שאנחנו נחזור כול כך מהר לשיגרה. וכמובן שכולם עם כפפות ומסכות * אז המשך...
