אני לא יודעת מה כואב לי יותר – לראות אותך ולדעת שאנחנו לא ביחד,
או לא לראות אותך ולא לדבר בכלל?
כשאנחנו לא מדברים ולא מתראים, זה חסר לי.
אתה חסר לי.
וכשאנחנו כן מתראים, וכן מדברים שוב, זה כואב.
כואב שאני יודעת שלא משנה כמה אהיה עצובה,
וכמה אתגעגע,
וכמה אבכה על הקשר הזה,
אנחנו נפרדנו,
ושום דבר פשוט לא יחזור להיות מה שהיה קודם.
ועדיין...
כשאני מנסה להתרחק ממך כדי שפחות יכאב לי,
אני מגלה שאני חושבת עלייך יותר, והכול איתך פשוט חסר לי,
וכשאני שוב מדברת איתך, כול הרגשות והמחשבות עולים וצפים,
ואני שוב מזילה דמעות, ובוכה,
וכואב לי, שאנחנו כבר לא ביחד.
אני מתגעגעת לזה כול כך,
ויש לי הרגשה שיש דברים שאתה עדיין לא יודע.
אתה יודע שאני מתגעגעת ושאתה חסר לי,
ואתה יודע שכול הפרידה הזאת , למרות שעבר זמן, עדיין קשה לי,
אבל אתה לא יודע ,ואולי שכחת שאמרתי לך שהקשר הזה היה חשוב לי,
ואתה לא יודע שעדיין יש לי רגשות אלייך,
וש... אני עדיין אוהבת אותך.
גם לך יש רגשות אליי , אבל אלה רגשות חברות.
יש לך אלי רגש חברי נטו.
הדחקת את כול רגשי האהבה הזוגית שהייתה לך אליי, שזה הכי כואב לי לדעת.
אני רוצה אותנו בחזרה ,
אבל אתה לא.
אתה רוצה להתרחק,
להמשיך הלאה,
ושמדיי פעם נדבר,
אבל שהקשר הזוגי שהיה לנו, לא יחזור, חס וחלילה.
השיחות איתך חסרות לי,
ולראות אותך ממש חסר לי,
אבל מצד שני להיות איתך ולדעת שאנחנו לא זוג, יכאב לי יותר.
זה או שחור או לבן- או שאתה חסר לי או שזה כואב לי.
כואב לי כשאני איתך ומדברת איתך,
וכשאנחנו לא מדברים ולא מתראים, אתה פשוט חסר לי.
ואני מרגישה שמשהו חסר לי בלב.
חסרה שם חתיכה משמעותית מאוד.
אתה חסר לי שם.
הלב שלי לא שלם בלעדייך.
חסר לי אושר ושמחה שאתה , והקשר איתך, הבאתם לחיים שלי,
ועכשיו אני כבר מבולבלת.
לא יודעת מה אני מרגישה יותר.
כואב לי להתגעגע,
אבל קשה לי לשכוח קשר משמעותי של 4 חודשיים.
לא יודעת איך אתה מסוגל לשכוח,
אבל אין יום שאני לא חושבת עלינו , ומתגעגעת.
כואב לי ועצוב,
ואני כבר לא יודעת מה לעשות עם הרגשות שלי יותר.
אין לי מה לעשות איתם,
אז נותר לי רק לכאוב, לבכות קצת,
ולקוות שמתישהו הכאב יחלוף...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
;){kind=link}