אוקיי אז היום היה מפגש אחרון של הקבוצה בים ו...
ראשון הבא סוף סוף חוזרים לדירה!
ותאמת?
אני כבר דיי רוצה לחזור לדירה של הקבוצה.
לאינטימיות של הקבוצה.
כי בים למפגש אחד שניים זה סבבה אבל לא לאורך זמן.
אני מוצאת את עצמי פשוט מוסחת דעת מכול מיני דברים , האנשים, האוויר, הים,
ואני פשוט לא מקשיבה לדיבורים של אחרים.
שלא תבינו לא נכון , אני נהנית להיות בים, באוויר הפתוח עם כולם,
אבל אם זה היה ממשיך כך ... אני פשוט הייתי מאבדת את זה והולכת לאיבוד בכול פעם מחדש , וכול פעם מחדש לא מקשיבה.
ובדירה יש יותר אינטימיות , ואפשר יותר להציף דברים חשובים , ולדבר רציני , ולעניין , ושכולם אשכרה יקשיבו ויגלו עניין והקשבה.
בים זה קצת קשה לדבר רציני ולהקשיב לאחרים.
אני פשוט מתפזרת בים.
גם היום הייתי פחות במצב רוח , ואנשים דיי שמו לב לזה.
אז פחות נהניתי היום.
הרגשתי לא משהו פיזית ורגשית כול המפגש ולא ממש ידעתי להגיד מה עובר עליי ליד כולם.
זה היה פשוט הרגשה של הרבה תחושות ורגשות מעורבים אז קצת הייתי באאווט היום ולא ממש מחוברת ונחמדה לאנשים מי יודע מה.
אני מקווה שבדירה כבר אוכל להיות להתחבר ולהקשיב ולא להרגיש מנותקת ושאני לא מחוברת.
וזהו.
אז זה היה נחמד בים והכול לשני מפגשים
אבל הגיע הזמן לחזור לדירה.
לתחושה והרגשה של באמת קבוצה .
כמו פעם .
לפני הקורונה.
;){kind=link}